האם הגיעו ימות משיח? סוף סוף, שיתוף פעולה אמיתי בין המשטרה ובין הרבנים.

האם הכתבה על כך ששוטרים ורבנים מרמים יחד מרמזת על שחר חדש מפציע? לא עוד רדיפות רבנים, אנשי דת ובכירים דתיים אחרים בחקירות. לא עוד אפליה בולטת בהעמדתם של פוליטיקאים דתיים לדין, לעומת אחרים. מעתה, שוטרים ורבנים לומדים ביחד בישיבות ומתפלפלים בחברותא. הבעיה העיקרית היא שהם, כנראה לא לומדים תורה וגמרא, הם לא לומדים ומשננים משניות. לימודיהם כנראה מתמקדים בלימודי הונאה, כיצד לבצע "עוקץ" יפה, כיצד להיות רשום בישיבה מבלי ללמוד בה, כדי שהישיבה תקבל את ההקצבה המתאימה ממשרדי הממשלה או כיצד להרוויח כסף רב במאמץ קטן בלבד. מבחינת תלמידי הישיבות זהו מהלך מאד מחוכם – ככל שהשוטרים "יהרגו" יותר זמן באוהלה של תורה, הם יהיו פנויים פחות לרדוף אחריהם.

וקצת ברצינות – לצערי, לא התפלאתי לקרוא את הדברים. לא התפלאתי על כך שרבנים וראשי ישיבות מעורבים במעשים כאלה. גם לא התפלאתי למצוא את השם "דרעי" משורבב בכתבה (על אף, שנכתב שם שהוא לא נחקר) ולא התפלאתי למצוא בכתבה גם את שם בית המדרש של הרב יהודה דרעי – "קול יהודה" – כמקום ששם למדו אותם תלמידי חכמים חדשים. בטוחני, שהרב יהודה דרעי הסמיך את אותם רבנים, לאחר שבדק לא רק את ידיעותיהם המפליגות בתורה, בתלמוד, במשנה, בשו"ת, אלא גם שהם למדו חמש שנים בישיבות גבוהות, כמצוין בתעודה, שדוגמתה צורפה לכתבה, ולפיה הוסמכו אותם חכמולוגים בתורה על ידי "הרה"ג הרב אליהו כץ שליט"א וראב"ד באר שבע, וע"י הרה"ג הרב יהודה דרעי שליט"א רב העיר וראב"ד באר שבע". וכאן המקום להזכיר, כי סעיף האישום היחידי בו הורשע אריה דרעי ב"תיק הציבורי" היה בגין העברת כספים לבית המדרש "קול יהודה".

ועוד לא הפליאה אותי העובדה כי תרבות השקר במשטרת ישראל, עליה התריעו בעבר מבקר משרד המשטרה לשעבר, האלוף במיל. אברהם (ברן) אדן, ופרופסור מרדכי קרמניצר, בדוחותיהם על בעית האלימות של שוטרים, ממשיכה להתקיים. שהרי לא נעשה דבר לשרש אותה, ועל כן אין פלא שהיא רק התרחבה.

אך החמורה מכל, שגם היא לא הפליאה אותי, היא התופעה שלא נמצא מי האחראי לפרשת מרמה חמורה זו. כרגיל, אין נטילת אחריות במשטרה לכשלים (ולא רק בה, אך המשטרה מאד חשובה לי והיא עניינה של הכתבה הנוכחית). אין במשטרת ישראל מנהיגות אמיתית, אין הובלה של מנהיגות מוסרית, אין קצינים הרואים את ייעודם בהובלת המשטרה ובהצעדתה קדימה. יש התחמקות מאחריות, ולמיטב הבנתי, לבסוף יימצא איזה שהוא קצין בדרגת סגן ניצב או ניצב משנה שייתן את הדין, בעוד הניצבים והמפכ"לים, בעת התרחשות מעשי המרמה הללו, רוחצים בניקיון כפיהם.

על פי תגובותיהם של המפקחים הכלליים ושל ראשי אגף משאבי אנוש בתקופה הרלבנטית הדברים כלל לא קרו. למרות, שלפי הנתונים בכתבה, הלימודים החלו כבר בסוף שנות התשעים, טוענת מי שהייתה ראש אגף משאבי אנוש בשנים אלו, ש"בזמנה זה לא היה". מי שהיה בתפקיד זה מיד אחריה – משה קראדי, המפכ"ל הנוכחי – טוען ש"ההתנהלות סביב אישור תכניות הלימודים התרחשה עוד לפני כניסתו לתפקיד". האם המסקנה המתבקשת היא שמישהו משניהם משקר? מי שכיהן כמפכ"ל עד סוף 2000, יהודה וילק, שעל כשרונותיו הגדולים בניהול המשטרה בכלל ובניהול כוחות המשטרה באירועי אוקטובר 2000, שמענו מועדת אור, סירב בכלל לענות לשאלות העיתון. המפכ"ל שהחליפו, שלמה אהרונישקי, מסר ש"זה התחיל בתקופת קודמו".

כמו שלושת הקופים, גם שני ראשי אגפי משאבי אנוש ושני מפכ"לים לא שמעו, לא ראו ולא דיברו. גם התשובות של אלו שטענו שהדברים התחילו לפני כהונותיהם (קראדי כראש אגף משאבי אנוש ואהרונישקי כמפכ"ל) חמורות לא פחות ומצביעות על עצימת עיניים והתחמקות מהתרעה על אי סדרים, פגיעה בטוהר מידות ושחיתות. חלק מזה, קשור לתרבות השקר, שבכירי המשטרה שותפים לה, חלק מזה לקהות החושים המוסרית של קציני משטרה וחלק מזה לנאמנות של הקצינים הבכירים לחבריהם, אף אם הם חרגו חריגות קשות. ה"חברות" הזו והסולידריות כלפי עמיתים, עומדת במשטרת ישראל מעל לנאמנות לחוק, לאמת ולאינטרסים האמיתיים של משטרת שיראל ושל הציבור.

הדברים אינם חדשים, כפי שכתבו בדוחותיהם ברן וקרמניצר. תרבות השקר מושרשת היטב במשטרת ישראל וגם הפיקוד הבכיר בה לוקה בכך. הדברים קרו גם לי אישית, בעת שניהלתי את חקירות פרשות השחיתות בענייניהם של דרעי, פנחסי ויאיר לוי. אחד הנחקרים בפרשה, שמצא עצמו כנאשם שהורשע יחד עם דרעי עצמו, מסר לנו בעת שנחקר, כי הוא וחבריו מקבלים את כל הידיעות על האזנות הסתר שאנו מבצעים במסגרת חקירה זו. אחרי שדיווחתי על כך למפקדי ולפרקליטות המדינה, הוחלט שיש להמשיך בחקירת פרשיות השחיתות עצמן, בלא לטפל בחשדות החדשים, כדי לא לפזר את המשאבים המוגבלים שעמדו לרשות חקירה זו. כשנתיים – שלוש לאחר מכן, בעת שמשפטו של דרעי התנהל, חזר על כך אותו נאשם גם במשפט. הפעם, כיוון שהדברים נאמרו קבל עם ושופט, רעשה הארץ, ומונתה ועדת חקירה לבדוק את הנושא, ובמיוחד מדוע לא נעשתה כל פעולה בנושא זה, לאחר שנודע על כך למשטרה. הועדה חקרה וחקרה, ולבסוף המליצה להעמיד אותי לדין משמעתי, כי מצאה שלא דיווחתי על כך למפקדי. התברר לי, שכל מפקדי "השתפנו" ומסרו בחקירת הועדה שלא דיווחתי להם על מה שמסר אותו נחקר. משום מה, זכרונם נפגע קשה בדיוק באותו הקשר. למזלי, דווקא בכירי הפרקליטות, ששמעו את הדיווח בעצמם וידעו שגם מפקדי במשטרה קיבלו את הדיווח הזה, לא לקו בזכרונם, ודיווחו לועדה על כך. לו הועדה הייתה פונה אליהם מלכתחילה, לא הייתה ממליצה להעמידני לדין. מאחר שלא ניתן להעמיד לדין בגין אובדן זכרון, לא ננקטו הליכים נגד מפקדי הטובים.

כמובן, שכל שדרת המפקדים במשטרה התחלפה מאז, כל הגיבורים התחלפו, מה שלא השתנה זו תרבות השקר ותרבות הבריחה מאחריות, "ההשתפנות" והטלת האחריות של ה – ש"ג הקרוב ביותר. על כן, לא התפלאתי לקרוא בכתבה את תגובותיהם המתממות של מפקדי המשטרה הנוכחיים.

היכן השר לביטחון הפנים? האם לא זהו האירוע, שבגינו יש למנות ועדת חקירה עצמאית, חיצונית ובלתי תלויה? כנראה שהוא עסוק עתה במפלגת "קדימה" על שלל מושחתיה, ה"ותיקים" והמצטרפים החדשים. או שגם חושיו כבר קהו, והוא אינו מבחין בין אמת ובין שקר, בין טוהר מידות לבין שחיתות?

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • מדהמרקר  ביום 13 בדצמבר 2005 בשעה 14:46

    חשד לשחיתות במשטרה: עשרות שוטרים קיבלו שוחד והדליפו מידע לעבריינים

    מח"ש חושדת כי עשרות שוטרים "נקנו" על ידי עבריינים כדי שידליפו להם מידע מחקירות רגישות, ידווחו לעבריינים על פשיטות מתוכננות ויסייעו להם לשלוף מידע מודיעיני ממסופי משטרה; בחודשים האחרונים נחקרו כמה שוטרים במח"ש בחשד לביצוע עבירות אלה, ונגד כמה מהם הוגשו כתבי אישום

    07:04 | 13.12.2005 יהונתן ליס

    המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) חושדת, כי עשרות שוטרים "נקנו" על ידי עבריינים, כדי שידליפו להם מידע מחקירות רגישות, ידווחו לעבריינים על פשיטות מתוכננות על עסקיהם ויסייעו להם לשלוף מידע מודיעיני ממסופי המשטרה. בחודשים האחרונים נחקרו כמה שוטרים במח"ש בחשד לביצוע עבירות אלה, ונגד כמה מהם הוגשו כתבי אישום. במח"ש טענו השבוע כי מדובר בתופעה.

    בשבוע שעבר עיכבה מח"ש לחקירה בלש ממחוז תל אביב, בחשד שהדליף מידע על פשיטות מתוכננות על בתי הימורים בלתי-חוקיים לבעל עניין, ובכך גרם לסיכול הפעילות המשטרתית. הבלש נחקר, והודה. בקרוב יוגש נגדו כתב אישום.

    במקרה אחר טענו שוטר ועבריין, בעל מוסך שהורשע בהחזקת חלפים גנובים, כי הם חברים ותיקים. השניים הציגו בדיון בבית המשפט בעניינו של השוטר הוכחות לקשרי הידידות ביניהם, בניסיון להצדיק את המתנות שהעניק העבריין לשוטר. השופטת דבורה עטר התבקשה להכריע אם מדובר באינטרס של שני הצדדים, והשוטר קיבל מתנות מבעל המוסך בתמורה להעברת מידע משטרתי חסוי.

    מח"ש טענה כי השוטר, עמי רמתי, בלש במשטרת טייבה, לקח שוחד וביצע מטלות שונות בתמורה, בעבור בעל המוסך, אימאן נוסראת. בדיון המשפטי התברר כי רמתי פעל בתוך המשטרה בעבור נוסראת: בכמה הזדמנויות ובניגוד לחוק, הוא בדק בשבילו מידע במסוף המשטרתי על מכוניות שהובאו למוסך ונחשדו כגנובות. לצד כל אלה הציגה מח"ש כמה מקרים שבהם ביצע נוסראת בחינם עבודות לשדרוג רכבו של רמתי, ששוויין אלפי שקלים.

    עו"ד משה סעדה, סגן מנהל מח"ש, טען בבית המשפט כי: "כעומק האינטרס שבין הצדדים, כך גם עומקה של החברות". השופטת עטר קיבלה את טענותיו של סעדה והרשיעה את רמתי בנטילת שוחד. "אף שנכונה הייתי לצאת מתוך נקודת הנחה כי נרקמו קשרי ידידות בין הנאשם לנוסראת, שכללו גם היבטים אישיים ומשפחתיים, הרי שלא מצאתי מקום לקבוע כי מדובר בידידות עמוקה, תמימה ונעדרת כל פניות", ציינה עטר בהחלטתה.

    אין מדובר במקרה יוצא דופן. באופן מפתיע, חשיפתה של הפרשה התאפשרה במקביל לחשיפת פרשות נוספות שבהן היו מעורבים שוטרים ועבריינים אחרים. למרבה האירוניה, מאחורי הפללתו של השוטר רמתי עומד משה ביטון, עבריין בעבר, שחצה את הקווים והפך לסוכן משטרתי. בעת השמירה שהציבה המשטרה על ביטון, הוא הפליל את רמתי.

    במקביל, הפליל ביטון שלושה שוטרים נוספים, שבחרו לחלוק עמו עבירות שהם מבצעים: אלי בראל, שוטר סיור במרחב השרון, נאשם כי ביקש מביטון, בשעה ששמר עליו, לסייע לו בהורדת הקילומטרים הרשומים במד המרחק ברכבו, כדי לאפשר לו למכור את הרכב במחיר גבוה יותר. ביטון החליט להפליל את בראל וטמן לו מלכודת: הוא הורה לו לייצור קשר עם חבר ש"מתעסק בהורדת הקילומטרים", אך בפועל נתן לו טלפון של חוקר מח"ש, שהזדהה בשיחה עמו כחבר. מח"ש הגישה כתב אישום נגד בראל.

    במקרה אחר סבורים במח"ש כי איתמר מרקוביץ', נציג שוטרי התנועה בארגון השוטרים, נעתר לבקשתו של ביטון וסייע לו בביטול דו"ח תעבורה שקיבל בגין נסיעה ברכב ללא ביטוח חובה. מכתב האישום עולה, כי מרקוביץ' התרברב באוזניו של ביטון כי בשל מעמדו הוא יכול לסייע לו לבטל דוחו"ת בשעת הרישום. בהמשך, לפי כתב האישום, הוא הוציא בעבור ביטון מידע רגיש ממחשבי המשטרה.

    שוטר אחר שהיה מעורב, על פי החשד, בעבירות פליליות עם ביטון, הוא אופיר גובני. על פי החשד, השניים חברו יחד כדי להונות חברת ביטוח. גובני חשוד כי הגיש תלונה כוזבת למשטרה על גניבת הרכב שלו כדי לקבל את כספי הביטוח, ובמקביל העביר יחד עם ביטון את המכונית לפירוק במוסך בטול כרם. בתמורה, על פי החשד, גובני התנדב לשמור בביתו על נשק שהעביר לו ביטון, שמקורו בפלשתינאי תושב השטחים. בהמשך זייף אישורים שאיפשרו לביטון, לפי החשד, להחזיר לכביש מכוניות שהורדו על ידי המשטרה בעקבות תאונות דרכים. גובני, לטענת מח"ש, אף הוציא ממחשבי המשטרה פרטים אסורים על כלי רכב שהורדו מהכביש והעביר אותם לביטון.

    "זאת בהחלט תופעה", אמרו השבוע במח"ש, "יותר ויותר עבריינים מגלים ששווה להם לנסות ו'לרכוש' שוטרים כדי שיוכלו להיות אתם בקשר. השוטר מבצע בעבורם בדיקות מסוף, או מתריע מפני פשיטה משטרתית קרובה. זה מקל על חיי העבריין". כך, במקרה אחר שהועבר לאחרונה לטיפול במישור המשמעתי, איתרה מח"ש שוטר ממשטרת ירושלים שקיבל הלוואות ומענקים מחלפנים בבירה, בשעה שהיה מעורב בחקירת פרשת הלבנת הון הקשורה אליהם.

    כתבי אישום נגד שוטרים

    *הימורים: בלש יואשם שמסר על פשיטות מתוכננות לבתי קזינו לבעל עניין; הבלש הודה במיוחס לו

    *שוחד: שוטר בדק במחשב המשטרתי מידע לבעל מוסך בעבור תיקונים ששווים אלפי שקלים

    *תעבורה: שוטר ביטל דו"ח שקיבל סוכן משטרתי, עבריין לשעבר, על נסיעה במכונית בלי ביטוח חובה

    http://www.themarker.co.il/tmc/article.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20051213_225234.xml&origin=ibo&layer=hp&layer2=&layer3=law

%d בלוגרים אהבו את זה: