תראו מי שמדבר: האם בדקה סגנית השר את הישגי אהרונישקי טרם מונה ליו"ר ועדה לאומית למיגור האלימות?

מאד שמחתי לקרוא בעיתון כי מפכ"ל המשטרה לשעבר, שלמה אהרונישקי, מונה, על ידי ההיא מארץ נהדרת, נו.. נו.. רוחמה אברהם, המכהנת כסגנית שר הפנים, לעמוד בראש ועדת תיאום לאומית למיגור האלימות ברשויות המקומיות. תפקיד יהיה להקים מודלים של משטרות עירוניות שבהן ישולבו בעבודה משותפת שוטרים ופקחים עירוניים. סוף סוף, ממנים אדם ששירת במשטרה לתפקיד שלשירות המשטרתי שלו יש ערך מוסף לאותו תפקיד. סוף סוף, ממנים אנשים לתפקידים ציבוריים על פי ניסיון רלבנטי ולא לפי קשרים פוליטיים.

סוף סוף, יוכל ההוא, שטבע את המונח "פיגוע פלילי", למצות את כישוריו ואת ניסיונו במשטרת ישראל, שאת שירותו בה סיים בתפקיד שאליו נשואות פני כל הקצונה הבכירה בה – המפקח הכללי של המשטרה. שלמה אהרונישקי שירת במשטרה במגוון תפקידים. הוא הגיע למשטרה ישירות מצה"ל ועמד בראש מחלקת החבלה, ואחר כך מילא תפקידי מפתח שונים, כמפקד מרחב, מפקד מחוז וכמובן מפכ"ל.

אם כך, כדאי לבדוק מה היו הישגי המשטרה בתקופתו כמפכ"ל.

את "הפיגוע הפלילי" הזכרנו. ואכן, בתקופת אהרונישקי כמפכ"ל, בשנים 2001 עד 2004, פרח, גדל וצמח הפשע המאורגן באין מפריע. היום הפשע המאורגן הוא אחת הבעיות העיקריות של המדינה, והמשטרה עדיין לא התאוששה מתקופת כהונתו של אהרונישקי, ועדיין אינה יודעת כיצד לטפל בפשע המאורגן בצורה יעילה. ובכלל, בתקופת אהרונישקי לא דיברו על הפשע המאורגן, אלא לכל היותר על פשיעה מאורגנת. ואם לא מדברים עליו, הוא לא קיים.

בארבע שנות כהונתו כמפכ"ל (1.1.01 – 1.8.04) עלתה הפשיעה כל שנה. בניתוח פנימי, עלתה בעיקר הפשיעה החמורה, הן בנפחה והן בחומרתה. עבירות האלימות הקשות והחמורות עלו אף הן (על אף ניסיון לא מוצלח להסוות עליה זו בפרסומים הסטטיסטיים המשטרתיים). אלימות הנוער עלתה, לא רק בהיקפה, אלא גם ובעיקר במהותה. עבריינות הנוער שינתה את פניה. כל נער מחזיק סכין, וכל נער שמחזיק בסכין מוכן להשתמש בה, ורבים עושים זאת. בני נוער מעורבים בעבירות חמורות יותר מאי פעם. אין ספק, שניסיונו המוצלח של אהרונישקי בלחימה באלימות בתקופת כהונתו כמפכ"ל, מצדיקה את מינויו לתפקיד זה.

אמנם, כתבתי במדור זה לפני מספר ימים, כי אכיפה משטרתית אינה משפיעה על תאונות דרכים, אך פטור בלא כלום אי אפשר, מה גם שאף בנושא זה לא צלחו ידי המשטרה בתקופת אהרונישקי. אף כי רק בשנה אחת עלה מספר תאונות הדרכים, מספר תאונות הדרכים הקטלניות עלה בשנתיים ומספר ההרוגים בתאונות אלו עלה בשלוש מתוך ארבע השנים, בהן עמד אהרונישקי בראש המשטרה.

ויודגש, כל מי שחפץ לבדוק נתונים אלו בעיניו, הלא הם רשומים באתר האינטרנט של משטרת ישראל.

אין אלו כל כישוריו של אהרונישקי, שידע להפעיל את המשטרה ביעילות, וזו אכן הגיעה לכל פיגוע ממש מספר דקות אחרי שאירע. הוא גם היה פרשן מצוין. הוא היה בין הראשונים להגיע לכל זירת פיגוע, ומסר פרשנות על הפיגוע הספציפי, כמו על הפיגועים בכלל.

ועל הרמה המוסרית הנדרשת מאדם שמחזיק בתפקיד ציבורי כה חשוב דיברנו? גם על זאת כבר כתבתי כאן, אך מן הראוי להזכיר, כי אהרונישקי, כמו אותו חבר כנסת שהחזיר את מה שלא לקח, שילם על כרטיסי חינם למשחק כדורסל, שלא קיבל. לפי העיתונות, הוא ניסה בתחילה להיתמם ולטעון שעליו להיות נוכח במשחק מתוקף תפקידו כמפכ"ל. ואז הוא נשאל ומה על הכרטיסים האחרים? לבנו למשל? האם נוכחותו של הבן מסייעת לאב השוטר המסור להחליט באשר להפעלת כוחותיו? אך, לאחר שהמיקרופונים הרגישים של התקשורת קלטו את השיחה, לא היה מה להכחיש, אלא למהר ולשלם. אבל, רגע, על מה לשלם? הוא הרי לא קיבל כרטיסים?!

אז מה יהיה לנו? אחרי כל אירוע אלימות קשה יופיע על מסכנו רב ניצב בדימוס וימסור לנו פרשנות מעודכנת על האירוע החמור. השאלה החשובה היא האם הוא יקבל כרטיסי חינם למשחקי ספורט, על מנת לבחון שם את רמת האלימות? והאם הוא ייקח עימו את בני משפחתו, כדי לסייע לו במשימה קשה זו?

אך, אולי אנו דורשים יותר מידי מסגנית השר רוחמה אברהם? ואולי בפוליטיקה הישראלית אי אפשר להתקדם ולשרוד ללא קורטוב של שחיתות?

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • halemo  ביום 11 בפברואר 2006 בשעה 23:34

    1.
    היום שופטים שולחים לכלא (אפילו לחודש, אבל לא לעבודות שירות) מחזיקי סכין שנתפסו עם הסכין עליהם.

    2.
    השוטרים היום לא חכמים במיוחד מול העבריינים. העבריינים הרבה יותר מתוחכמים מהשוטרים. זה כולל גם התנהגות נכונה בחקירה. גם הם קראו את הספר (המצוין) "התשאול" שכתב איזה חוקר משטרה בדימוס, ונמצא במספר ספריות עירוניות בישראל…

%d בלוגרים אהבו את זה: