הון ושלטון – גם בים התיכון או דלית ותמר מסייעות לשלטון לפעול לטובת ההון במסווה של טובת המדינה

מדינת ישראל לא התברכה במשאבי טבע רבים, ולכן רבה השמחה עם גילוי הגז הטבעי במאגרי דלית ותמר בים התיכון. אלא, שבמקום לעשות שימוש טוב במאגרי הגז לטובת המדינה ותושביה, נרתמים בכירי השלטון לסייע לבעלי ההון להגדיל את הונם, שגם ככה נאמד במיליארדי דולרים.

על יזמי חיפושי הגז הטבעי בישראל נמנים קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, חברת ישראמקו, שבשליטת קובי מימון, אלוןגז, בשליטת דודי ויסמן וחברת נובל אנרג'י האמריקנית. כולם כנראה נזקקים לתרומות ממדינת ישראל על מנת להתקיים. אחרת, לא ניתן להבין כיצד מתגייסים בכירי השלטון בישראל לפעול לטובת היזמים, והפעם לטובת יצחק תשובה וחבריו ושותפיו לקידוחי תמר ודלית.

יזמים חרוצים אלו, שקבלו זיכיון לחיפושי גז בים התיכון, מול חופי ישראל, מחפשים דרך להעברת הגז מהבארות שם לישראל. וזה בסדר, וזה גם האינטרס של המדינה. אולם, ככל שהדברים אמורים במקום בו הם מתכוונים להקים את המתקן לקליטת הגז, האינטרסים של המדינה אינם בראש מעייניהם. האינטרסים היחידים המעניינים אותם הם כיסם, שגם ככה הוא תפוח למדי. איני מתקנא בהון שלהם, מצידי שירוויחו כמה שיותר, אך לא על חשבון חיי התושבים במדינה. לא על איכות חיים מדובר, אלא על חיים ממש.

בעלי ההון מבקשים את אישור רשויות התכנון להקים מתקן לקליטת הגז הטבעי מקידוחי תמר ודלית באזור חוף הכרמל. אין ספק, שחשיבותו של הגז הטבעי כמקור אנרגיה למדינת ישראל בעשורים הקרובים היא רבה, אך הנזקים שייגרמו לטווח הארוך יותר רבים הרבה יותר מהתועלת של הקמת חוות הגז באזור זה. היתרון היחידי של הקמת המתקן (היזמים משתמשים במונח "חוות גז". זו לא חווה, אלא מתקן מסוכן ומזהם) בחוף הכרמל הוא עלותו הנמוכה יחסית עבור היזמים.

אולם, מאחר שקיימת חלופה אחרת, שטובה יותר מכל הבחינות (בטיחותית, ביטחונית, איכות סביבה), גם אם כנראה עלולה לפגוע ברווחים של בעלי הון, יש להעדיף חלופה זו (בניית המתקן על אסדה בים) על פני כל החלופות האחרות.

להלן מספר נתונים, שאפילו חלקם בלבד מצדיקים את בחירת החלופה של אסדה בים:

  • הנטיה בכל העולם הינה לא להפריט את משק הגז כיוון שהאינטרס של היזם (בעל ההון) הוא ניצול מלוא הבאר במינימום זמן. ההפרטה מאפשרת ליזמים להתעשר על חשבון אוצרות הטבע שלנו, על חשבון ביטחוננו ועל חשבון בריאותנו. ב – 10 שנים הקרובות יפיקו היזמים יותר מהתצרוכת המקומית של מדינת ישראל ולכן את היתרה ימכרו בחו"ל למרבה במחיר.
  • מרבצי הגז האלו יגמרו בשלב מסוים, ולכן למדינה כדאי להפיק את הגז באותה מידה שתספיק לצרכי המדינה ותאריך את "משך חייו" של באר הגז, וכך, ניתן יהיה לנצל במלואו את המחצב הנהדר הזה. מאחר שהיזמים שואפים למקסם את הרווחים שלהם במהירות, הם, כאמור, יפיקו יותר גז מהתצרוכת של מדינת ישראל, ויעשו הכל לייצא אותו. היצוא אפשרי רק דרך הים, ולשם כך ישונע הגז טבעי הנוזלי לנמל חדרה, בקרבת הישוב קיסריה או אף בצנרת מתחתיו. רמת הסיכון רק תעלה.
  • בעולם, שמקורות האנרגיה הולכים ומתכלים, חשוב לשמור רזרבות של מקורות כאלה לשנים רבות, ולא לנצל את כל הרזרבות, רק על מנת ליצא אותן למדינות אחרות (עשירות יותר מישראל), ובכך להעשיר עוד יותר את בעלי המון, המקורבים לשלטון.
  • בעולם הנאור אין חוות גז בצמידות לאוכלוסיה, והזיקוק של הגז מתבצע אך ורק על אסדות בלב ים. עד לשינועו, בין אם להעברה לצרכנים ובין אם לייצוא – הוא ייאגר במאגרים בתוך מתקן הגז, מאגרים של גז מסוכן ביותר. הגז נטול ריח, ואנו לא נדע על התפשטות שלו, במקרה של תקלה. התוצאה פגיעה בחיים ובבריאות. אולם היזמים נמנעים מלדבר או לדווח על כוונתם זו, אולם זו תהיה תוצאה הכרחית של הקמת מתקן כזה על החוף. הפועל היוצא הוא שהתמונה שמציגים היזמים היא, בהמעטה, מעוותת המתקן יהיה הרבה יותר גדול מהדיווח של היזמים, ולכן מסוכן הרבה יותר.
  • בהסתכלות על מערכת האנרגיה לעשרות שנים הבאות, לכולנו ברור כי הפתרון הוא רק בים, שכן רק מרחבי הים הפתוח מאפשרים מרחב, הכלת אירועים מסוכנים ושמירה על בטיחות ובטחון.
  • במדינת ישראל לא הוקם מעולם מפעל הפקת גז ביבשה בגדלים כאלו עד כה, אלא רק בים (אסדת ים תטיס). השולטים במדינה, החפצים ביקרו של תשובה, לא הביאו בחשבון את הסיכונים לסביבה היבשתית, לסביבה החופית, לסביבה הנופית ולסביבה הימית ובראש וראשונה לסביבה האנושית. כולם יפגעו בוודאות תוך ובמהלך הפעלת מפעל פטרוכימי כזה, בנזקים שרובם הינם בלתי הפיכים, בוודאי במדינה קטנת מרחבים, וחופים כמו שלנו, שרק מיעוטם פתוחים לציבור הרחב.
  • כל העוסק בנושא גז טבעי יודע, גם מניסיון שנצבר בעולם, כי גז בלחץ כה גדול בריכוז עצום, מהווה סכנה פוטנציאלית לדליפות, לפיצוצים ולשריפות. עד כה, אין בעולם כולו מתקן וצינור גז שבטוח לחלוטין מסיכונים אלו. הגז הוא הגורם מספר אחד בפיצוצים השונים, שאנו שומעים עליהם חדשות לבקרים, במכרות בעולם כולו. אך בעוד במכרות הסיכון הוא מקומי ונקודתי בלבד (הגם שהסיכון לעובדים במכרות הוא גבוה מאד וכאשר מתרחשת תקלה כזו, ההסתברות להצלה נמוכה), הקמת מתקן גז באזור מיושב, מאות מטרים בלבד מבתים, מהווה סיכון לסביבה כולה, הקרובה וגם הרחוקה יותר. הרוח המערבית עלולה, בהסתברות גבוהה מאד, לגרום לזיהום סביבתי מידי גם בישובים רחוקים יותר וגדולים יותר – זכרון יעקב, פוריידיס ועוד.
  • גז טבעי נוזלי הוגדר על ידי – CIA ועל ידי ארגונים רציניים נוספים כחומר הנפץ הבעייתי ביותר, אשר ניצת ומתפוצץ ללא שום צורך בניצוץ אלא בדליפה קטנה ובמגע בינו לבין האוויר .
  • בריאות הציבור במפעל מפיקים ומסלקים חומרים מסוכנים רבים, כולל חומרים מסרטנים. הזליגה לאזורי מגורים, שקרבתם למקום בו רוצים להקים את המתקן ידועה, היא וודאית, חלקה מידית וחלקה לאורך זמן.
  • בטחון הלאומי המפעל יהפוך להיות מטרה ברורה קונבנציונאלית ולגיטימית, אשר פגיעה בה תייצר אירוע בלתי קונבנציונאלי של אסון המוני, הרס מסדרון התשתיות הלאומית (נפט , מים , תקשורת , תחבורה , גז) של המדינה המחבר בין צפונה של המדינה לדרומה ועוד. המשמעות המיידית היא יצירת ניתוק פיזי בין הצפון לדרום, אשר השפעותיו בעיתות חירום הוא קריטי ולא נלמד במקומות הרלוונטיים.
  • פגיעה במינהל תקין ורשלנות מקצועית בכל ההליכים הקשורים בעניין. דוח "מומחה בריטי", שהוזמן על ידי היזמים, הוא רשלני ולא מקצועי. הדוח מתעלם מסיכונים, המקובלים בענף, אין התאמה לדרישות של סקרים המצויות במדינות בעלות ניסיון רב כגון ארה"ב, קנדה ועוד. היזמים עושים הכל להאיץ את התהליך בריצת אמוק שאין לה בסיס אמיתי פרט לכסף.
  • אזור חוף הכרמל ידוע ומוכר היטב כאזור קיט ונופש ייחודי, בו חוף טבעי, עם מקומות רחצה ובילוי רבים,ייהרס כולו. הסיכון יתרחב גם לכל אזור הכרמל הדרומי.
  • לפי הידוע, מאגרי הגז מול חופי אשקלון אמורים להספיק לשנים הקרובות בלבד. אין שום סיבה לא לנצל את המתקן שם לצורך ניצול הגז מבארות דלית ותמר, מלבד הפגיעה (הקטנה, יש לומר) ברווחי העתק של היזמים.

נראה שלכל, לרבות לאנשי משרד התשתיות, ובראשם יו"ר רשות הגז, והמשרד להגנת הסביבה, ובהם מנהל מחוז חיפה במשרד, ברור כי החלופה של הקמת המתקן בחוף הכרמל גרועה וכי הקמתו בים היא החלופה העדיפה למדינת ישראל.

אולם, הקמת המתקן בים אינה החלופה העדיפה על היזמים, ועל כן גורמים רשמיים שונים בקרב השלטון במדינה, החפצים לרצות את בעלי ההון, עושים הכל, גם אם בניגוד לכל הגיון, כדי לאשר את הקמת המתקן במקום שהיתרון היחיד שלו – העשרת היזמים. אולם, החלופה של אסדה בים, שהיא החלופה המועדפת מכל הבחינות, הורדה ללא כל דיון, מבלי שנבחנה כלל. קשרי ההון והשלטון נחשפים גם במקרה זה, כמו במקרה של פרשת הולילנד. ההבדל היחיד במקרה זה הוא שאת השערוריה הזו ניתן למנוע.

אני, כמו כל השכנים, לרבות ראשי הרשויות המקומיות באזור – זכרון יעקב, חוף הכרמל ופוריידיס, רואים חשיבות רבה בניצול נכון של אוצר טבע זה, אך חפצים לנצלו לטובת המדינה ולא לטובת בעלי הון ספציפיים. על כן, יש לבנות את המתקן בים. הקמת אסדת ים תטיס בים מוכיחה כי הדבר אפשרי, אם רק רוצים בכך, וגם היזמים אינם מפסידים (וזה, כמובן, בלשון המעטה, שכן רווחיהם גדולים ביותר).

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דוד איתן  ביום 23 במאי 2010 בשעה 10:28

    הניסיון מוכיח שכאשר אזרחים מתארגנים ולוחצים בליווי משפטי איכולי, ישנן הצלחות רבות. אז נא לא להתייאש קיים סיכוי טוב להצליח במיוחד משום שמוצעת חלופה טובה.
    נ.ב.
    במצרים[סיני] ובירדן מרחבים גדולים ביותר ומשם יש לייבא את האבן הנחוצה לענף הבניין. יש להפסיק את פיתוח המחצבות הנוגסות תרתי משמע בנוף ארצינוהמצומצם [גם במקרה זה ישנה חלופה!!]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: