בת האיכר אינה נערה חסודה מבית טוב

השם התמים עלול להטעות. מה יותר רומנטי וגם מעלה ניחוחות של לחם חם וטרי המוצא מתנור לוהט ושל נוסטלגיה מאשר קשר לאדמה ולחקלאות? אני לא מוצא כל רומנטיקה בחום האופף את רשת המסעדות המוצתות בנתניה. המשטרה אמנם הצליחה לשים מאחורי סורג ובריח מספר עבריינים המוגדרים על ידה כראשי משפחות פשע, אך היא עדיין בשלב שבו אל יתהלל חוגר כמפתח ואל לה להתהלל כמנצחת.

לא מכבר התבשרנו שרשות המסים החלה לגייס עובדים מקצועיים ליחידה למאבק בפשיעה המאורגנת, אחרי תקופה ארוכה מאד, שראשי הרשות לא עשו דבר וחצי דבר בנושא זה. אבל, על פעילות ממשית, שסופה הכנסה מאחורי סורג ובריח של פושעים וראשי ארגוני פשע, על עבירות כלכליות, על עבירות מסים ועל החרמת רכושם, עדיין לא שמענו. אף לא שמענו על "פשיטות" של פקחי מס על העסקים של ארגוני הפשע ועל חקירות או מעצרים של ראשיהם. הייתכן שעבודתם סמויה כל כך? גם המשטרה, עסוקה מאד, וכדין עסוקה, בחקירות של מושחתי צמרת, וכנראה לא מתפנה להמשיך את החקירות, המסובכות מאד – יש לומר, של ארגוני הפשע.

ה"יתרון" של ארגון פשע ופשע מאורגן על פשיעה "סתם", גם אם העבירות מבוצעות על ידי חבורות של עבריינים, הוא הארגון. לארגון, מעצם מהותו, יש חיים עצמאיים שאינם תלויים באנשים המרכיבים אותם, במקרים רבים ללא קשר לעומדים בראשם בזמן זה או אחר.

כך, גם ארגונים רשמיים ולגיטימיים. האם משרד ממשלתי נעלם או אפילו מפסיק לתפקד כאשר מתחלפים שר ומנכ"ל? האם כאשר מתחלפת צמרת המשטרה מידי מספר שנים, הארגון כארגון נעלם? נכון, שחילופים תכופים מידי פוגעים בתיפקודו של כל ארגון (ראה הדוגמא הקודמת של משרדי הממשלה והחילופים התכופים של השרים והמנכ"לים), אך הארגון ממשיך להתקיים ועובדיו ממשיכים לעבוד ולקיים לפחות את שגרת העבודה.

ארגוני פשיעה, כמו גם ארגוני טירור, אינה יוצאים מן הכלל הזה. ראינו זאת כאשר ראשי ארגוני טרור פלסטיניים חוסלו, ב"חיסול ממוקד" על ידי צה"ל. כמעט לכל ראש ארגון או בכיר בארגון שחוסל, קמו מחליפים, גם אם לעתים נכנס ארגון זה או אחר לתקופת "התארגנות", רק כדי שבסופה הוא יתנער ויבצע פיגועים, לא פעם קשים וחמורים יותר משביצע הארגון קודם. גם אם ראש הארגון נאסר לתקופה ארוכה, רוב ארגוני הפשיעה ממשיכים להתקיים, להפעיל בתי הימורים ובתי בושת, לייבא ולמכור סמים, להפעיל פרוטקשן (סחיטת דמי חסות) ולהילחם בארגונים אחרים על שטחי השפעה. גם הפעלת העסקים הלגיטימיים, שמשמשים, לעתים קרובות, כחליפה חיצונית מהוגנת, אך גם כשיטה להלבנת כספי הפשיעה, נמשכת כאשר ראש הארגון, יושב אחרי סורג ובריח, ואף ביתר שאת, כדי לממן את הגנתו המשפטית ולהנעים את שהותו שם.

"התקיפה הכלכלית", כפי שזה נקרא במשטרת ישראל, אמורה לסייע להוריד את מפלס הפעילות הפלילית, אך בהעדר שיתוף פעולה מצד רשויות מס, עבודת המשטרה קשה ביותר. אך, זו אינה סיבה לשבת בחיבוק ידיים. דווקא בתקופות בהן ראשי ארגון פשע אסורים, כפי שראינו במקרה הנוכחי של הצתת המסעדות של משפחת אבוטבול, המאבק בין ארגוני הפשע מחריף, שכן ארגונים מתחרים חשים שהארגון, שראשיו בבית הסוהר, חלש, וזה הזמן לנגוס ממנו חלקים או לנקום בחבריו ובעסקיו. על כן, זה הזמן בו המשטרה צריכה למקד את עבודת המודיעין והחקירות שלה על חברים אחרים בארגון, החברים (העבריינים) בדרגים שמתחת לראש הארגון, שמועמדים להחליפו, החברים בדרגי הביניים, האחראים על הפעילויות הפליליות של הארגון ואנשי הפעילות הפלילית עצמם: אנשי הזרוע, הסרסורים ומפעילי בתי הבושת, מפעילי בתי ההימורים ודומיהם. רק אם החקירה תכוון לכל החברים בארגוני הפשע לרמותיהם השונות, אפשר יהיה לרשום הישגים. אך גם במקרה כזה, לא ניתן לנוח על זרי הדפנה, כי על המשטרה להיערך מודיעינית כדי לבדוק מיהו הארגון החדש החפץ להיכנס לואקום שנוצר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גל מוטאי  ביום 5 ביולי 2010 בשעה 19:27

    המסר כאן, ששיש לשלב זרועות ביצועיות בלחימה בפשיעה המאורגנת, אמנם מסר ראוי, אולם חובה להדגיש שהחמרה בענישה, וחקיקה עם עונשי מאסר מינימום גבוהים יותר, הם רכיבים הכרחיים במלחמה חשובה זו.

    עוד נקודה חשובה, שהיום בתנאי המאסר הנוכחיים, ראשי ארגון פשע מנהלים את הארגון כמעט ללא קושי- אולי יש צורך לתת את הדעת גם בסוגיה זו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: