חוסר אמפטיה, צביעות ושחיתות בקרב המעמד הגבוה

בשיטוטיי במרחביו האינסופיים של האינטרנט, תוך חיפוש חומר על השפעות רגשיות ונפשיות על ההתנהגות, נתקלתי במחקר שהעלה אצלי רעיון על קשר בין ממצאיו לתחום שאני עוסק בו מזה מספר שנים – חקירת שחיתויות ומחקר אקדמי בנושא זה. הממצאים מורים על קשרים בין מעמד חברתי וכלכלי ובין אינטלגנציה רגשית וצביעות.

מאז טבע אדווין סתרלנד את המונח "עבריינות הצווארון הלבן" לפני כשבעים שנה, מחפשים קרימינולוגים ופסיכולוגים הסברים לשחיתות, המעוגנים במאפיינים של העבריין, באישיותו ובהתפתחות הקריירה העבריינית שלו. ממצאי מחקרים רבים הובילו למסקנות טריביאליות, כגון: עברייני הצווארון הלבן הם אנשים הבזים לנורמות חברתיות, מזלזלים בחוק, חסרי אחריות, אופורטוניסטיים ובעלי נטיות אנטי-חברתיות. המסקנות אינן מספקות מידע משמעותי, שכן ברור מאליו הוא שאדם המבצע עבירות, בין אם עבירות צווארון לבן ובין אם עבירות אחרות, מזלזל בחוק ואינו מציית לו.

והנה, קראתי על מחקר חדש, שלא עוסק בעבריינות בכלל וגם לא בעבריינות צווארון לבן. המחקר עוסק ביכולת לחוש אמפטיה כלפי אחרים וביכולת ל"קרוא" את רגשותיהם או כפי שזה נקרא בימינו – אינטלגינציה רגשית. אחד הניסויים בדק את התפיסה הרגשית של סטודנטים ממעמד גבוה לעומת זו של סטודנטים ממעמד נמוך, ומצא שהאינטליגנציה הרגשית של הראשונים נמוכה יותר ותפיסתם את רגשותיהם של אחרים לקויה יותר משל בני המעמד הנמוך. אחד ההסברים לכך הוא שבני המעמד הגבוה יכולים לפתור בעיות שלהם תוך שימוש בכסף שלהם, ואילו בני המעמד הנמוך צריכים להסתדר עם חבריהם ושכניהם ולהיעזר בהם, מאחר שמשאביהם מעטים יותר.

בהמשך הניסוי, נמצא שמדובר במאפיין נרכש, שהוא תוצר הסביבה החברתית של האדם, ושעשוי להשתנות בהם לשינויים במעמד של האדם, ואין מדובר בתכונה קבועה. כך, אם ממקמים אדם במעמד חברתי חדש, גם האינטליגנציה הרגשית שלו משתנה – עולה או יורדת בהתאם לעליה או לירידה במעמדו. לכן, גם אדם שהחל דרכו בדרגים נמוכים של ארגון, עלול ל"הידבק" במחלה זו, כאשר הוא מטפס בסולם הארגוני ומגיע לדרגות גבוהות.

מסקנתם של החוקרים, שביצעו את המחקר הנ"ל, הזכירה לי מחקרים אחרים של אדם גלינסקי, מבני ברית המלמד ב – Northwestern University בארצות הברית, על השפעת הכוח והעוצמה על ההתנהגות. בסדרה של מחקרים וניסויים הוא הראה שאנשים בעלי עוצמה, כוח וסמכות נוטים לעשות שימוש בכוח, מבלי למצות הליכים "רכים" יותר כמו שכנוע. סביר להניח שלא רק כסף משפיע על האינטלגנציה הרגשית של האדם ומדרדר אותה, אלא גם העוצמה והכוח הנילווים למעמדו ולתפקידו. שאם לא כן, לא היו בעלי העוצמה כה ממהרים לעשות שימוש בכוחם.

מחקר אחר של גלינסקי ועמיתיו מגלה שאנשים בעמדות כוח ועצמה שופטים ומעריכים אחרים ואת עצמם על פי קני מידה שונים. בעוד שבעלי כוח גינו אחרים בגין שקרים, בעוד הם עצמם משקרים בלי בושה. הם שפטו לחומרה התנהגויות בלתי מוסריות של אחרים, אך התייחסו בסלחנות להתנהגויות דומות של עצמם. בקיצור – בעלי כוח ועוצמה הם צבועים.

הממצאים משלוש סדרות המחקרים הללו מצטלבים בנקודה אחת – חברי מעמדות גבוהים, בעלי משאבים כספיים ובעלי סמכות. מחד גיסא, בעוד הם אינם מסוגלים להבין את בני המעמדות הנמוכים מהם, הם שופטים אותם בחומרה ואילו עם עצמם מקלים, ומאידך גיסא, עוברים לשימוש בכוח ובסמכות במהירות, מבלי להתחשב ברגשות של האחרים ובצרכיהם. ומכאן, הדרך לשחיתות ישירה וקצרה.

אף כי, אין בכך הסבר ממצה (וברור שעד כה הפסיכולוגיה לא הצליחה לספק הסברים מלאים וחד ערכיים להתנהגות האנושית המורכבת והמסובכת), ממצאים אלו עשויים לשפוך אור על השאלה מדוע אלו שיש להם הכל מבצעים מעשי שחיתות, שיש בהם ניצול משאבים ציבוריים, שבדרך כלל נמנעים מהציבור הרחב, בעקבות מעשי השחיתות. בעוד הם מתייחסים למעשי השחיתות הגדולים שלהם בסלחנות, כאשר עובד זוטר גונב סכום כסף קטן – הוא מפוטר מיד ועם אות קלון כזו, שהוא יתקשה למצוא עבודה בכל מקום אחר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דודו מגן  ביום 1 בדצמבר 2010 בשעה 23:23

    פוסט מעניין מאוד.

    הדבר הפחות מעודד כאן הוא שמדובר בתכונה נרכשת – דהיינו – גם לוחם השחיתות של אתמול הוא המושחת של המחר.

    אני למשל הופתעתי לגלות שאולמרט החל את דרכו כלוחם בשחיתות.
    בשבילי זה היה גילוי מדהים. עכשיו מגיע המחקר הנ"ל ומאשר מדעית, שגם הטובים ביותר יכולים להידבק במחלה הממארת.

    ד"ר גלבוע, כמה חבל שאתה לא כותב באחד העיתונים.

    אני בכל מקרה – אפרסם את הפוסט הזה בפייסבוק שלי.

  • שבתאי עוז  ביום 2 בדצמבר 2010 בשעה 7:24

    ד"ר גלבוע,
    כנראה שתופעת השחיתות צצה, מתגברת ומתחזקת כאשר האדם מגיע לעמדת כוח בה הוא מרגיש "חכם" וחסין יותר. ואז הוא מאבד את רסן "דרך הישר". חוץ מזה, זה שאולמרט או כל אחד אחר נלחם נגד שחיתות זה לא אומר עליו אם הוא מושחת ואם לא. הוא יכול להיות מושחת ולהניף את דגל הלחימה בשחיתות כמסווה.
    חוץ מזה, האם כבר בית המשפט קבע שהוא משוחת???

    שבתאי

  • חגי  ביום 2 בדצמבר 2010 בשעה 11:26

    פוסט מעניין. אני חושב שחשוב להתייחס לעוד אספקט של העניין והוא הפער התפישתי בין עברות צוורון לבן ועבירות צוורון כחול. איכשהו (וכאדם חשדן, נדמה לי שאפשר לחשוב על כמה גורמים מאוד ברורים למצב) עבירות צוורון כחול מתייגות יותר כאנטי סוציאליות. "גניבה" נשמעת הרבה יותר חמורה מ"הפרת אמונים" ואפילו מ"שוחד" למרות שבאופן מהותי אין הבדל גדול. נדמה לי שהסדר הסימבולי, גם במקרה זה, מכתיב הרבה מהתודעה מהיחס של אנשים במצבים שונים לסוגי העבירות שהם בוחרים לבצא או שלא לבצע.

  • אמיר חרמוני  ביום 4 בדצמבר 2010 בשעה 18:30

    נראה לי שהשריפה שמתחוללת בימים אלה, הינה תוצאה ישירה של שילטון מתפורר. השחיתות בשילטון, לא רק השחיתות הפרטית כי גם הציבורית – הקמת קואליציות עם החרדים במחירים מופקעים, מביאה אותנו לכשל מערכתי בכל צד שניפנה.
    המשטרה – אינה קיימת.
    בתי המשפט – מתפוררים.
    הפרקליטות אינה עונה.
    מכבי האש – ללא אמצעים…
    אוי לנו

  • רונית יער  ביום 2 בינואר 2011 בשעה 5:48

    מאמר מעניין מאד ומעורר הרבה מחשבות ותהיות כמו למשל מה אנחנו אמורים לחשוב על שופטים ועל שוטרים בהקשרים אלה?
    אשמח לקרוא התייחסותו של ד"ר גלבוע.

    • meirgilboa  ביום 2 בינואר 2011 בשעה 8:52

      תשובה (קצרה) לרונית
      הדברים צריכים לחול על הכל, על כל עובדי המגזר הציבורי, לרבות שופטים ושוטרים. בעניין זה גם הם בני אדם (וטוב שכך, איננו רוצים ששוטרינו ושופטינו יהיו רובוקופים ללא רגשות אנושיים, גם אם הם מטים לעתים את האדם מחשיבה רציונלית), ולכן צריך לעשות הכל כדי להבטיח שלא יעשו שימוש לרעה בסמכויותיהם. לפי מיטב ידיעתי, בתי המשפט והמשטרה הם מהנקיים במגזר הציבורי בישראל וגם בהשוואה בין לאומית, שופטי ישראל ושוטרי ישראל – נמצאים במקום טוב למעלה.
      וזה בקליפת אגוז, כדי לא להשאיר את השאלה ללא תשובה כלל.
      מאיר גלבוע

  • Eyal Morag  ביום 3 בינואר 2011 בשעה 1:11

    הכוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית בצורה מוחלטת – לורד אקטון
    Power tends to corrupt, and absolute power corrupts absolutely
    "כל אדם בעל כוח נוטה לנצלו לרעה." ~ שארל לואי מונטסקייה
    "הכוח הוא עבריין מטבעו." ~ המרקיז דה סאד
    "הכוח משחית את התבונה באופן בלתי נמנע." ~ עמנואל קאנט
    http://en.wikiquote.org/wiki/Power
    http://he.wikiquote.org/wiki/כוח

    על זה כבר נאמר "אין חדש תחת השמש"

    אנשים נוטים לבחור בדרך הקלה וכאשר יש בידם כח הך הקלה היא שימוש בכוח

    • meirgilboa  ביום 3 בינואר 2011 בשעה 9:56

      אכן, הקשר שבין כוח לשחיתות ידוע ואין חדש תחת השמש. התוספת של המחקר שהבאתי היא על הקשר בין כוח ואמפטיה או יותר נכון חוסר אמפטיה, והדרך מכאן לשחיתות מתבצעת בדילוגים קלים.

  • eyalmorag  ביום 3 בינואר 2011 בשעה 12:49

    אכן הערך של המחקר האחרון ומחקרים נוספים שהם מראים את התהליך התת מודע שגורם להשחתה. אף אחד לא רואה עצמו כמושחת ולא בוחר במודע להיות אטום לרגשות של אנשים אחרים.
    המסקנה היא שבמידה זאת או אחרת כל אדם צפוי להיות בבעיה מוסרית אם יהייה בעל כוח ולכן
    על החברה לבנות מנגנוניי פיקוח נוכחים תמידית שיפחיתו מתחושת הכוח של בעליי התפקידים.
    ובנוסף לחנך את בעליי הכוח לכך שם פועלים תחת השפעת סם כמו אלכוהול ועליהם לנהוג בזהירות רבה.

  • לול  ביום 27 בינואר 2011 בשעה 19:18

    המעבר למעבד תמלילים הוביל באיחור רק החל מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, למסירת הפרוטוקולים של הדיונים לצדדים, מלפנים אלו לא ניתנו. הציבור חונך ששופטים נבחרים גם על פי יושרם ולכן אין להטיל ספק בהגינותם ברמתם המוסרית ולכן מובן מאילו שהדיווחים מדויקים. עם קבלת הפרוטוקולים לאחר ההלם הראשוני בשל אי זיהוי תוכן הכתוב עם הנאמר בדיונים, חושכות עיניהם של רבים. הפרוטוקולים שיקרים והם נכתבים על פי התוצאה שכל שופט רוצה להגיע אליה. האם נראה סביר שכל זמן שלא ניתנו פרוטוקולים היה הכל כשורה ורק משהחלו לתת אותם דוקא אז החלו שופטים לשקר? מובן שאין זה סביר כלל. מלפנים היו אנשים נשארים תוהים ומבולבלים בגלל החלטות שופטים ולא הבינו כיצד יוכלו השופטים להצדיק החלטותיהם. עתה נתבררה התמונה. ניתן להצדיק כל החלטה אם מסדרים את הפרוטוקולים כך שיתאימו, ואין זה משנה מה התרחש בדיון באמת.

    מלפנים כאשר תעדו בבתי המשפט ולא תמיד תעדו, היו בבתי המשפט קצרניות. אלו היו ישובות בנפרד מהשופטים ועליהן היה לרשום כל מילה הנאמרת בדיון. נוהג זה הקנה אמינות לבית המשפט. אלא שכתב קצרני הינו כתב מיוחד בעל סימנים מיוחדים שאינם דומים כלל לכתב אחר, ורק קצרניות יודעות לקרא אותו. לכן התעוד לא היה נשאר בכתב זה, ובשלב כלשהו שלא לעיני הציבור עבר לדפוס מכונת הכתיבה. מה נעשה שם ואם עבר כהויתו לא היה לציבור כל מידע. עם המעבר למעבד תמלילים בחלק מהדיונים הקלדניות ישבו במרחק מהשופט אך עכשיו גם השופטים קיבלו מסוף והם רושמים את שרוצים. על פי הנגלה עתה עם קבלת הפרוטוקולים לא נראה ששמירה על דיוק ומהמנות התעוד הינו נושא חשוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: