שקיפות, שקיפות ועוד פעם שקיפות

כשלואיס ברנדייס אמר שאור החשמל הוא השוטר הטוב ביותר, הוא לא התכוון למנורות מסנוורות, שהיו מותקנות בחדרי החקירות, ומכוונות לעיני הנחקרים. הוא התכוון למתכון הטוב ביותר נגד שחיתות, מתכון, שאצלנו לא מרבים להשתמש בו.

אפשר להיאבק בשחיתות על ידי הקמת מנגנונים לחקירת השחיתויות, הקמת יחידות עלית במשטרה כמו היחידה הארצית לחקירות הונאה, הצבת טובי הפרקליטים להגשת כתבי אישום נגד המושחתים ולא לשכוח גם את בתי הכלא, אותם יש למלא במושחתים, ואם אפשר בית סוהר בסגנון כלא נפחא, אי שם בנגב, מרוחק ממרכז הארץ, במקום במעשיהו, הרי זה משובח.

אולם, מנגנונים כאלה הם יקרים, יקרים מאד. מה גם שבסופו של דבר הם נשלטים על ידי הפוליטיקאים. הפוליטיקאים, למשל, ממנים את ראשי המנגנונים הללו, את מפקדי המשטרה, מתערבים במינוי מפקדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלי בושה וגם קובעים את תקציביהם, ואפילו גם את שכרם של השוטרים והפרקליטים. בכך, הם משפיעים על המשאבים העומדים לרשותם של המנגנונים למאבק בשחיתות, על היכולות שלהם לבצע את תפקידיהם ועל איכות אנשיהם. כך או כך, הם מצליחים לחשוף רק חלק מהשחיתויות, ולא את החלק הגדול דווקא.

אפשר לתרום להפחתת השחיתות (איני תמים ואיני סבור שניתן להעלימה לחלוטין, לכן אני חושד בכל מי שאומר שיש למגר את השחיתות. אם נקטין את ממדיה – דיינו). כשלואיס ברנדייס, יהודי ושופט בית המשפט העליון בארצות הברית, כתב בספרו "כספם של אחרים" (אגב, ספר בשם דומה נכתב על ידי הקרימינולוג דונלד קריסי, על רמאים וגנבים) שאור השמש הוא המחטא הטוב ביותר, ואור החשמל הוא השוטר הטוב ביותר, הוא התכוון לשקיפות. ככל שמי שקרוי "מנהיגינו" ינהגו בשקיפות רבה יותר, רמת השחיתות תהיה נמוכה יותר. הם גם לא ירמו את עצמם וגם לא אותנו.

מחקר חדש, של Chen-Bo Zhong ושותפיו מאוניברסיטת טורונטו, מדגים היטב עד כמה חוסר שקיפות תורמת להתנהגות לא אתית. המחקר מתואר במאמר שפורסם בכתב העת Psychological Science בתחילת 2010, ושמו כמובן הוא (בתרגום חופשי לעברית): "מנורות טובות הן המשטרה הטובה ביותר: חשיכה מעודדת חוסר יושר והתנהגות אגואיסטית".

במסגרת המחקר כינסו מתנדבים בשתי כיתות ונתנו להם טופס עם 20 תרגילי חשבון פשוטים, אותם התבקשו לפתור תוך מספר דקות (זמן קצר מזה שאמור להספיק לפתרון כל התרגילים). יחד עם הטופס, הם קיבלו מעטפה ובה 10$. נאמר להם שעליהם לכתוב את הפתרונות על הטופס, ובסיום למוסרו לבוחן, מבלי שהבוחן בדק את הטופס ומה נרשם בו וללא כל ציון גלוי עם שם הנבחן. על כל תרגיל שהם פתרו הם זכו במחצית הדולר, מתוך עשרת הדולרים שניתנו להם בתחילת הבדיקה. את העודף עליהם להחזיר לבוחן, מבלי שהבוחן ידע מה יש במעטפה ומי מסר אותה. ההבדל היחיד היה שחלק מ"הנבחנים" ישב בכתה אפלולית וחלק אחר בכתה מוארת.

השאלה היא מי פתר יותר תרגילים ומי לקח יותר כסף לעצמו? שתי הקבוצות פתרו כמעט אותו מספר של תרגילים (כשבעה תרגילים), כך שלא היו בין הקבוצות הבדלים ביכולות החשבוניות שלהם. אולם, הקבוצה שישבה בחדר האפלולי, השאירה לעצמה יותר כסף מאשר הקבוצה האחרת. המשתתפים בקבוצה זו השאירו לעצמם כסף כאילו פתרו 11.5 תרגילים בממוצע, בעוד הקבוצה שישבה בחדר המואר השאירה לעצמה כסף כאילו פתרה 7.8 תרגילים בממוצע, מעט יותר מאשר פתרו בפועל.

בשלב שני, ערכו ז'ונג וחבריו ניסוי נוסף, עם מתנדבים חדשים כמובן, ובו ניתנו למתנדבים 6$. הם הושבו מול מחשב, והתבקשו לחלק את הסכום לשניים, לפי רצונם הם, ביניהם ובין אדם אחר שישב בחדר אחר, גם הוא מול מחשב, אך מבלי שראו אותו. נאמר שלהם שהם יכולים לבחור בכל סכום בין 0$ ל – 6$, ולאדם האחר אין זכות לומר דבר על הסכום שיקבל או למחות בגין ההחלטה של המתנדב.

גם הפעם, חולקו המתנדבים לשתי קבוצות, משתתפים בקבוצה אחת התבקשו להרכיב משקפי שמש (שנמסרו להם על ידי עורכי הניסוי) והמשתתפים בקבוצה שנייה התבקשו להרכיב משקפיים בהירים, עם זכוכיות שקופות (אך לא אופטיות). ומה קרה הפעם? מרכיבי משקפי השמש הותירו לעצמם סכום גדול יותר מאשר מרכיבי המשקפיים השקופים. האחרונים חילקו את ששת הדולרים כמעט שווה בשווה (בממוצע העבירו לאחר 2.7$) ואילו מרכיבי משקפי השמש העבירו לאדם "שישב" בחדר אחר רק 1.8$.

המסקנה פשוטה – ככל שאדם סבור שהוא נראה על ידי אחרים, ככל שהוא סבור שאינו יכול לפעול בצורה אנונימית, הוא יזהר מפני התנהגויות לא מוסריות ולא יבצע הונאות. כמו שכתב ברנדייס – אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר, וגם החשמל שומר מפני התנהגויות פסולות ואגואיסטיות.

עכשיו, תארו לכם שלוח הזמנים והפגישות של כל השרים, חברי הכנסת, ראשי הרשויות המקומיות, כל שאר נבחרי הציבור, וגם של מנכ"לים של משרדי ממשלה ושל רשויות ציבוריות אחרות, היה מתפרסם באתר הרשמי של המשרד הממשלתי, של הכנסת, של הרשות המקומית או של הגוף בו הם מכהנים. תארו לכם, שכל אלה לא היו נפגשים עם בעלי ההון, עם הטייקונים,עם לוביסטים, עם עומדים בראש קבוצות לחץ למיניהן וגם עם "סתם" אזרחים (לא שאני מאמין שהם נפגשים עם אנשים מהשורה) בבתי קפה או מסעדות, ולא במשרדיהם של אותם בעלי הון (זוכרים ששר האוצר נפגש עם דנקנר במשרדו של האחרון? וזה מה שנודע לנו. בוודאי מתקיימות פגישות נוספות רבות כאלה, שלא נחשפו). תארו לכם, שאנו היינו יכולים לדעת מראש וגם בדיעבד על כל פגישה כזו.

אין ספק, שהנכונות שלהם לסטות מהחוק, מהנהלים ומכללי מוסר, כתובים ובלתי כתובים, הייתה פוחתת במידה משמעותית. אז, או אז, הם באמת היו פועלים לטובת המדינה ולטובת האזרחים, ולא רק כותבים על כך במצעי המפלגות או מדברים על כך על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן. וכל זה כמעט בלי כל השקעה, אלא כמה שיעלה פרסום לוח הזמנים הזה באתרי האינטרנט הקיימים, גם ככה, של אותם גופים.

נשמע חלום באספמיה? לא מדויק. יש מדינות שכך מתנהלת הממשלה. איזה שרים מוזרים, לא?!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אינה לוי  ביום 1 בינואר 2011 בשעה 21:03

    מאמר מעולה.ורעיון מעולה.
    הבעיה היא שמי שאמור לחוקק חוק בעניין – הם חברי כנסת ושרים, שעליהם החוק אמור לפקח. אני לא מאמינה שמי מהם יסכים לעניין. סביר להניח ש"בטחון המדינה" וכל מיני תירוצים מן הסוג הזה יוצגו כהסבר.
    אינה

  • אמיר חרמוני  ביום 1 בינואר 2011 בשעה 21:26

    הי מאיר
    כרגיל מעניין לקרוא.
    הייתי מעוניין לשמוע גם משהוא על הנשיא לשעבר – איש בזוי ואנס סידרתי, שנבחר להיות נשיא ע"י חבריו שידעו במי הם בוחרים.

    אמיר

  • מאיר היקר
    אני מסכים לכל מילה שלך , אל לנו לצפות שמה שכתבת יהיה . בלי מערכת חוקים מתאימה זה לא יקרה . בהתחשב שהפוליטיקאים הם שיוצרים חוקים אל תצפה שהם יחוקקו חוקים המצרים את צעדיהם ומחמירים איתם .

    אנחנו נובחים והשירה עוברת " אבל אתה עושה עבודת קודש וירבו כמוך במדינת ישראל .

    יגאל אנקורי , סגן ניצב בדימוס
    יו"ר התנועה / העמותה למאבק בפשע ובשחיתות בישראל .

  • שרון ויין  ביום 3 בינואר 2011 בשעה 11:51

    הקטנת ממדי השחיתות יכולה להתבצע גם באמצעות הדלפות מכוונות,מה שנקרא להוציא את הרפש מתחת לשטיח לאור השמש,הבעיה שהממסד השלטוני בוחר להתעלם ולהתעמר בחושפי שחיתויות למינהם כמו גם במדליפים,מקצת מההדלפות לא נעשות מרוע לב או מנקם טהור אלא פשוט להוציא את האמת לאור.

  • יוסי יעלי  ביום 3 בינואר 2011 בשעה 16:56

    מאמר מענין ולענין יישר כוח

  • מומלצי הבלוגוספירה  ביום 6 בינואר 2011 בשעה 16:59

    התאוריה נשמעת לוגית אבל הזויה ולא ברת יישום לדעתי.
    כלומר…הלואי. מעניין הניסוי של אפלה ואור (מטאפורית גם).
    יופי של פוסט. מומלץ אצלי במאמרים
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2011/01/131-61.html

    אסתי כ.

  • יובל  ביום 22 בינואר 2011 בשעה 8:32

    כן. מה שעוד משפיע היא הנורמה החברתית הקיימת. העבריין יונק את כוחו מהסובבים אותו. רצח האחות = כבוד המשפחה. אופנוענים עם שלשלאות זורעים הרס = הערצה מבנות הלהקה. הנשיא קצב = מהחבורה המקיפה אותו יעני ג ב ר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: