מהגילוי של בלומה זייגרניק, המשך ב"התחלתי ולכן אסיים" של יצחק שמעוני וכלה בפוליטיקאים שמסיימים את "שליחותם" בהבטחה לבוחרים

מידי פעם, כשמלצר או מלצרית במסעדה אינם רושמים את ההזמנה, אלא סומכים על זיכרונם, שב אלי תלמודי מהשנה הראשונה בחוג לפסיכולוגיה אודות "אפקט זייגרניק". או אז, אני שואל את עצמי – מדוע פוליטיקאים שוכחים את הבטחותיהם לבוחרים זמן קצר בלבד אחרי כן ומדוע פוליטיקאי המפזר הבטחות במסיבות עיתונאים, המשודרות בכל כלי התקשורת, לא עושה דבר כדי לקיימן.

בלומה זייגרניק, הייתה פסיכולוגית רוסיה, כנראה ממוצא יהודי, שלמדה בגרמניה, בין היתר אצל אחד מגדולי הפסיכולוגים באותה עת קורט לוין (גם הוא יהודי). הרעיון למחקר שלה צץ כאשר ישבה במסעדה והבחינה שהמלצרים זוכרים את ההזמנות של הסועדים שעדיין לא סופקו. ברגע שהאוכל הוגש לשולחן, ההזמנות נמחקו מזיכרונם של המלצרים.

היא חזרה למעבדה לבחון את התופעה ואת ההשערה שלה. היא ביקשה מהמשתתפים בניסוי למלא מספר משימות ולפתור מספר חידות. תוך כדי פתרון החידות היא הפריעה למשתתפים והפסיקה אותם ממעשיהם. לאחר מכן, היא ביקשה מהם לפרט את המשימות והחידות שהוצגו בפניהם. המשתתפים זכרו בעיקר את המשימות והחידות שעדיין לא סיימו בעת ההפרעה, ואילו את המשימות שכבר השלימו לפני ההפרעה – שכחו. את הדברים היא פרסמה ב – 1927 והתופעה קרויה על שמה – אפקט זייגרניק.

מעט יותר מחמישים שנה לאחר מכן, שני פסיכולוגים שבו לבחון את התופעה הזו. גם הם מצאו כי האנשים זכרו יותר טוב את המשימות שטרם השלימו, מאשר את המשימות שכבר השלימו לפני שהופרעו.

הוותיקים בינינו בוודאי זוכרים את הביטוי של המנחה של משחק הטלוויזיה מקבילית המוחות, יצחק שמעוני, התחלתי ולכן אסיים. ביטוי זה מדגים את אפקט זייגרניק.

אך הפוליטיקאים הישראלים, כנראה עמידים בפני אפקט זייגרניק, כי הם "שוכחים" את ההבטחות שלהם לבוחרים זמן קצר בלבד לאחר שניתנו. הרי, אם אפקט זייגרניק היה "פועל" עליהם, היה עליהם לזכור את כל ההבטחות שלהם לפחות עד למילוין?!  אבל הרושם שלנו הוא שברגע שפוליטיקאי קם מכיסאו עם סיום מסיבת עיתונאים, ששודרה בכל הערוצים, ובה הבטיח לנו הרים וגבעות, הוא שוכח את כל מה שאמר.

אני בכלל לא בטוח שזה לא פגם בזיכרון שלהם וגם לא ליקוי במערכת הקוגניטיבית שלהם. אני מציע שני הסברים (ייתכנו כמובן גם הסברים אחרים, אך תקצר היריעה מלפרט את כולם):

כיצד מגדירים הפוליטיקאים את מטרותיהם – מטרת המלצר היא להגיש את המנה שהוזמנה. בהגשת המנה הוא הגשים את המטרה של תפקידו, ולכן אינו צריך לזכור אותה יותר. המטרות של הפוליטיקאי הישראלי המצוי הן לטווח הקרוב בלבד. איש מהם לא מעמיד לעצמו מטרות מעבר לקדנציה שלו. בדרך כלל, גם הסוף הרשמי של הקדנציה הוא בטווח הרחוק, מעבר לאופק של הפוליטיקאי. כיוון, שהוא מגדיר את מטרתו כהישרדות, זו מטרה עם טווח קצר ביותר. עליו לשרוד כל העת את היום והשבוע ולא מעבר לכך. לכן, המטרות של הפוליטיקאי הישראלי המצוי מתמצות בדברים שהוא אומר ולאו דווקא במימושם, בהבטחות שהוא מפזר ולא במימושן. מבחינת הפוליטיקאי שידור דבריו היא המטרה, שאין מעבר לה דבר. לכן, הוא זוכר את ההבטחות שיאפשרו לו לשרוד עוד יום – יומיים, וברגע שהוציאן לאוויר העולם הוא מוחק אותן מזיכרונו.

חוסר מוטיביציה להשגת המטרה – לאפקט זייגרניק יש יוצא דופן חשוב – הוא אינו מופיע ואינו נמצא כאשר המוטיבציה להשיג את אותה מטרה נמוכה או שהדרך אליה קשה ומסובכת. גם אם הפוליטיקאי הגדיר לעצמו מטרות רחוקות טווח, הוא חסר כל מוטיבציה להשיגן, כי עוד מספר שנים – איש לא יזכור את הדברים, כי הוא צריך להיבחר מחדש בעתיד הקרוב ולא בעתיד הרחוק, כי גם הבוחרים לצערנו אינם זוכרים הבטחות זמן רב (זוכרים שב – 1996 הצטלמו נתניהו, אז ראש ממשלה חדש, ורוני מילוא, אז ראש עיריית תל אביב, בעת שהם השיקו את פרוייקט הרכבת התחתית של תל אביב וגם זכו בתמונה בולטת בתקשורת?). לכן, המוטיביציה להשגת מטרה רחוקת טווח, הנמוכה גם ככה, הולכת ופוחתת ככל שהיא תלויה בדרך המפותלת והארוכה להשגתה, זו הדרך המתפתלת בין מפלגות, משרדי ממשלה, תקציבים וסדרי עדיפויות שונים ובין קבוצות לחץ שונות. העובדה שהמשימה למלא את ההבטחה לא הושלמה לא תסייע לפוליטיקאי לזכור אותה, אלא להיפך. הוא ימהר ויעשה עליה delete וימהר לשלוף איזו שהיא הבטחה חדשה, שתאפשר לו לשרוד עוד יומיים, הבטחה שגם אותה ישכח מיד עם צאתה מפיו.

ואולי כדאי לבחור בפוליטיקאים שבצעירותם עבדו כמלצרים? אולי הם זוכרים שיש להגיש את מה שהם הבטיחו להגיש לפי בקשת הסועדים. או שגם את זה הפוליטיקאים שלנו הצליחו לשכוח.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • צבי גוטמן  ביום 17 בפברואר 2011 בשעה 7:14

    ה"ארכיאולוג" הידוע משה דיין הכשיר כזכור במודע את "שיכחת הפוליטיקאים" ב"מחקר וטרינרי": "רק חמור לא משנה דיעותיו".

  • אמיר חרמוני  ביום 17 בפברואר 2011 בשעה 9:01

    ניתוח נחמד ומפחיד כאחת.
    הייתי ממקד יותר את המטרות של הפוליטיקאי בעת הבחירות במילה אחת – להיבחר. הוא יגיד כל שיסייע לו להיבחר, אח"כ ישכח הכל.

  • אינה לוי  ביום 17 בפברואר 2011 בשעה 11:16

    במקרה עבדתי במלצרות והעבודה מעצבנת. אתה מגיש את המנה ואחרי שנייה הלקוחות קוראים לך כדי להתלנונן. לא תמיד, אבל קורה. והתגמול קטן – טיפים. כך שיתכן והפוליטיקאים עבדו במלצרות ונמאס להם להגיש לאנשים את מה שהם רוצים. יתכן כמובן שמוטיבציה שלהם מאוד תלויה בגודל "הטיפ" והיום הם מצפים לטיפים גדולים מאוד.

    • meirgilboa  ביום 17 בפברואר 2011 בשעה 15:00

      לאינה –
      "הזיכרון המלצרי" היה רק הניצוץ שהעיר את זייגרניק ואת מחקרה, אותו הרחיבה לסיטואציות אחרות, ולאו דווקא למלצרות. זו היצירתיות במחקר האקדמי – עניין מסוים מעורר שאלות על נושאים אחרים, והם הנחקרים.
      במחקר השני שהזכרתי, של מקגרו ופיאלה, נבדק גם עניין התגמול החומרי. אפקט זייגרניק נמצא במלוא עוזו כאשר לא הייתה ציפיה לתגמול (כספי), ועוצמתו היה נמוכה כאשר משתתפי הניסוי ציפו לתגמול כספי (בערך בגודל של טיפ למלצר במסעדה).
      ייתכן, שעצם ההופעה בתקשורת ופיזור הבטחות חסרות כיסוי לציבור מהווה תגמול בעל עוצמה חזקה לפוליטיקאים, וכמו משתתפי הניסוי שציפו לתגמול, גם הם שכחו את שהבטיחו.
      והערה אחרונה (לעת עתה) – בהכירי (במידה מוגבלת) את ענף המלצרות בארץ ובאירופה – יש הבדלים גדולים ביניהם. שם המלצרות הוא עבודה לחיים, עם התמחות וצבירת ותק רב שנים, ולא עבודה לא מקצועית לעת מצוא, רק כדי לאסוף כסף לטיול לחו"ל או בזמן הלימודים. ייתכן, שהבדל זה משפיע גם על מסקנותיך.

  • אינה לוי  ביום 17 בפברואר 2011 בשעה 18:13

    הי מאיר,
    אני מסכימה עם כל מילה. ואני מאוד אוהבת את הקישורים שאתה עושה בין מחקר לבין המציאות.
    עם זאת, אני חושבת שהתגובה שלי הייתה יכולה להיות יותר ברורה אם אפשר היה לראות החיוך הציני שעל פניי בזמן שכתבתי אותה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: