זהות מזמין הסקר משפיעה על תוצאותיו או מדבר סקר ממומן תרחק

לפני מספר ימים פורסם סקר, לפיו ל – 41% מהאוכלוסייה סומכים על בתי המשפט. היום פורסמה ידיעה על סקר אחר, לפיו ל –  60% אמון בבית המשפט. האם במשך שבוע עלה שיעור התמיכה בבית המשפט במחצית?

הרבה דובר ונכתב על סקרים ושקרים. ההשוואה בין שני סקרים אלו מאפשרת הצצה לחצר האחורית שלהם, ומגלה טפח אחד המשפיע על תוצאותיהם.

ממצאי סקר אחד מצביעים כי 41% בלבד מהאוכלוסייה סומכים על בתי המשפט, 24% לא סומכים ו – 24% נוספים "ככה ככה" (זהו ציטוט מדויק מהשאלות בסקר). יש בסקר פילוחים נוספים למי שמתעניין. לפי הסקר האחר 60% מאמינים בבתי המשפט ו – 40% לא. זה הבדל גדול מההבדל הצפוי לפי טעויות הדגימה. גם אם נניח שטעות הדגימה היא 5% (בדרך כלל מעט פחות מזה במדגמים כאלה), הרי שיעור הסומכים על בית המשפט בסקר הראשון היא לא יותר מ – 43% – 44%, ואילו לפי הסקר השני, שיעור נותני האמון בבתי המשפט לא פחות מ – 57% – 56%. מה קרה?

ייתכנו מספר הסברים. כך, למשל, בסקר הראשון שאלו על בית המשפט העליון, ואילו בשני על מערכת המשפט בכללה (אציין כי שאלות הסקר הראשון פורסמו, ואילו על שאלות הסקר השני ניתן להסיק רק מהפרסום בכלי התקשורת). אך, לא סביר שאנו מבחינים הבחנה כה רבה בין "מערכת בתי המשפט" ובין "בית המשפט העליון".

בהסתייגות ש"כל סקר הוא רק סקר", אני מציע נקודה נוספת למחשבה.

עורך סקר מושפע, בין במודע ובין שלא במודע, מזהות מזמין הסקר ומעמדותיו. שהרי אם תוצאות הסקרים לא ישביעו את רצונו של המזמין, יפנה המזמין והמממן בפעמים באות לחברת סקרים אחרת, וכאלה יש רבות.

סקר אחד, לפיו מידת האמון של הציבור בבתי המשפט נמוכה, בוצע על ידי "מאגר מוחות", בניהולם של פרופ' יצחק כ"ץ, פרופ' ברוך מבורך וד"ר אמיר הורקין, בעבור העיתון "מקור ראשון". הסקר השני, לפיו רוב הציבור נותן אמון בבית המשפט ומידת האמון עלתה בשנתיים האחרונות, בוצע על ידי פרופ' ערן ויגודה-גדות מאוניברסיטת חיפה ופרופ' שלמה מזרחי מאוניברסיטת באר שבע, במסגרת פרוייקט של המרכז לניהול ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, שהתחיל לפני כעשר שנים, לבדיקת ביצועי המגזר הציבורי, ומבוצע מידי שנה.

בעוד למזמין הסקר הראשון עמדה פוליטית ברורה, וגם לרוב קוראיו עמדה פוליטית דומה, הסקר השני מבוצע במסגרת עבודה אקדמית של עורכיו. נכון, גם אקדמאים, אפילו פרופסורים, מושפעים מעמדותיהם האישיות. אך בעבודה אקדמית – מדעית יש מבחנים שונים לבדיקת אמינותם של מחקרים וסקרים ומהימנותם. אף כי, איני יודע כיצד מומן הסקר של ויגודה-גדות ומזרחי, סביר שלא מומן על ידי גורמים פוליטיים.

"מקור ראשון" מחויב לספק לקוראיו הנאמנים סיבה להמשיך לקרוא אותו. אם הם ימצאו שם יותר ויותר כתבות המנוגדות לעמדותיהם ומרגיזות אותם הם יפסיקו לקרוא את העיתון ואף יבטלו את החתימה עליו. בעיקר, שכיום יש לעיתון זה חלופה ימנית, אפילו בחינם, בדמות "ישראל היום". לכן, מבצע הסקר מחויב קודם כל למזמין הסקר, המשלם עליו. העובדה שבשנים האחרונות הוקמו מספר לא קטן של מכוני סקרים ושיש תחרות ביניהם, רק מגבירה את הנטייה שלהם לרצות את מזמיני הסקרים. אני תומך בתחרות, אך כדאי לדעת לאן לעתים היא מובילה.

האקדמיה מחויבת דבר ראשון, לא למקור ראשון, אלא לקני מידה מדעיים, של אובייקטיביות, שיטתיות, הגינות, חתירה לאמת ופתיחות לבדיקה ולהפרכה.

אני לא מתברך שבשנתיים האחרונות לפי הסקר של פרופ' ויגודה-גדות ופרופ' מזרחי יש עליה במידת שביעות הרצון של הציבור מבתי המשפט וששיעור נותני האמון בהם הגיע ל – 60%. אני גם לא נכנס לדיכאון בעקבות ממצאי הסקר של מקור ראשון. המסקנה היא שככל שיש למזמין סקר או מחקר עניין רב יותר בתוצאות מסוימות דווקא, יש סיכוי רב יותר שתוצאות הסקר יתאימו לציפיותיו, ולכן מידת האמון במהימנות ממצאיו – יורדת.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חנן וייס, סא"ל (במיל' פעיל)  ביום 16 בנובמבר 2011 בשעה 12:46

    ד"ר גלבוע היקר,
    האם באמת תאמין כי האקדמיה נטולה השפעה פוליטית ?!

    ראשית השפעה פוליטית יש גם בארה"ב המדינה בה שלטון החוק הינו מודל לחיקו (שלי בכל אופן),
    רק מאי,
    בישראל העם כולו משופע מהלוביסטים השולטים:
    בכלכלה, צבא וכסף

    בזמנו של אולמרט יכול היה ראש ממשלה למנות יו"ר לחברה תחת סמכותו ולפתוח במלחמה,
    היום גם מלחמה לא בסמכותו של ביבי.

    סקרים גם באקדמיה, מוזמנים.
    כמו כתיבת היסטוריה:

    מארק טווין :
    אפילו אלוהים לא יכול לשנות את ההיסטוריה אבל היסטוריונים כן.

    ראה היסטורית "אלטלנה" , לדוגמה.

  • mch  ביום 16 בנובמבר 2011 בשעה 15:20

    1. זכות היוצרים לפתגם "מדבר סקר תרחק" שייכת לד"ר יוסף בורג ז"ל, המנהיג המיתולוגי של המפד"ל ז"ל, כאשר הסקרים ניבאו – בהצלחה מרובה – נפילה גדולה למפלגתו לאחר הצבעתה בעד הסכם הנסיגה מסיני של בגין-סאדאת.

    2. מהמרצה שלי לסטטיסטיקה למדתי כי לאוכלוסיה החרדית בארץ יש הרבה ילדים סיניים, היות ולפי הסטטיסטיקה כל ילד שלישי בעולם הוא בממוצע סיני.

    3. "מקור ראשון" ובמיוחד הביביתון "ישראל היום" כבר לא נחשבים ימניים מובהקים בקרב הציבור הימני השורשי, לאור תמיכתם המתמדת בנתניהו – שהגשים למעשה את החלומות ההזויים ביותר של השמאל הקיצוני, שממשלות קודמות לא העיזו לבצעם, ומנוגדים לכל מה שהוא כתב והטיף לו שנים רבות: הכיר רשמית במדינה פלסטינית, הקפיא הבניה ביו"ש, הורס בהתמדה בתי יהודים ביו"ש, מבליג על מבול הטילים הקטלניים מעזה לעבר ישראל, נכנע לטרור החמאסי ב"עיסקת שליט", מטרפד חוקים שהימין מעוניין בהם וכו' וכו'. הנה הסבר מדוע תדמית פוליטית מוטעיית – חיובית או שלילית – עלולה להטעות ציבורים גדולים בסקרי-אמת בבחירות.

    4. לגבי אובייקטיביות מבצעי הסקרים מול לקוחותיהם, ייתכן שהם דומים למתווכי דירות: מחד הם מעוניינים לרצות את לקוחותיהם – ובעיקר את עצמם – במחיר גבוה שישיגו לעיסקה, ובעקבות זאת תעלה גם עמלתם. אלא שמאידך מחיר גבוה מדי עלול לטרפד כליל את העיסקה והם לא יקבלו דבר על טירחתם, וכן ייפגע המוניטין שלהם.

    5. אז מי צודק? נזכרתי במקרה אמיתי בביה"ס העממי בו למדתי, כאשר המורה שאל בעניין מסויים "מי בעד-מי נגד", ומי שנחשב "הטיפש של הכיתה" הצביע יחידי כנגד שאר התלמידים. למרבה האירוניה רק הוא צדק, על כך אמר לנו המורה: "יכול להיות גם רוב טיפש", קביעה שלא שכחתיה מאז.

  • ד"ר מאיר סיון  ביום 16 בנובמבר 2011 בשעה 20:44

    יש לי החשש שחלק מהסוקרים יורים תחילה ולאחר מכן מסמנים את המטרה. לא לחינם סקר אינו מוצר מדעי, שכן הוא נכון רק לרגע ביצועו. לא ניתן לאששו או להפריכו כמקובל במתודה המדעית, ולפיכך, צריך להתייחס בזהירות מרובה ובספקנות (תכונה הנדרשת מכל מי שהאמת המדעית ניצבת לנגד עיניו) לתוצאותיו. עם זאת, אני עדיין מעדיף רב שנתי שיש בו לפחות כדי להצביע על מגמות, כמו הדוגמא שהובאה בכתוב, פרי עבודתם של הפרופסורים ערן ויגודה-גדות ושלמה מזרחי.

  • U.K  ביום 25 בדצמבר 2011 בשעה 11:24

    מניסיוני, למנסח הסקר בהחלט יש השפעה על התוצאה.
    למשל, שאלה דיכוטומית בלי נתן אפשרות של הימנעות מתשובה.
    התשובות המוצעות הן של "כן" ו"כן" או שההצעה לתשובה נמצאת בנוסח השאלה.
    ומכאן למתבקש, המנסח בהחלט משתדל לכוון לריצוי מזמין הסקר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: