המרחק בין השופטים ובין האמת גדל והולך

פעם חשבנו לתומנו, שצדק במשפט משיגים על ידי מציאת האמת. אז חשבנו. השופטים חושבים שהם אינם צריכים לחפש את האמת, וכנראה מספיק לעשות משפט. אך משפט ללא אמת הוא הליך יבש ועקר ובעיקר מביא לעיוות דין.

אמנם, במאמר האחרון שלי, שפורסם לפני כחודשיים בספר על הרשעות שווא (ראו הפוסט הקודם מ – 3.3.12), כתבתי כי המרחק בין האמת המשפטית ובין האמת העובדתית הולך וגדל, אך כשקראתי את הידיעה על הרצאות של שופטים בפני עורכי דין בנושא חקירת עדים – נדהמתי (מחדש) וחשתי כאילו הלמו בפטיש כבד על ראשי.

שימו לב מה אומרת נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר: "האם מותר לשופט לשאול שאלה חשובה שהצדדים לא שאלו? אולי זכות הנאשם ליהנות מכך? מצד שני, אני צריכה לכתוב פסק דין וזקוקה לעתים לתשובה לשאלה שלא נשאלה. אני מתלבטת". משמעותה של ההתלבטות של השופטת הבכירה, שאף שירתה במינוי זמני בבית המשפט העליון (ואולי נוכח דברים אלו טוב שלא קבלה מינוי קבוע שם), היא שהיא עלולה לא לשאול שאלה חשובה, ובכך לגרום להרשעה של חף מפשע, או לזיכוי של אשם (היא לא אומרת זאת, אך מותר לי להוסיף). והיא עדיין מתלבטת, התלבטות שספק רב אם תביא אותה לחשיפת האמת.

הוסיף השופט המחוזי גלעד נויטל: "אני לא זוכר שבכל שנותיי שאלתי שאלה מכרעת". האם לא תפקידו של השופט לשאול שאלות כדי להגיע לפסק הדין הנכון ביותר האפשרי? טוב, ייתכן שלא היה צורך בכך, כי עורכי הדין של הצדדים שאלו את כל השאלות הללו. אך הוא ממשיך: "אסור לשופט באמצעות שאלותיו לעשות את העבודה עבור אחד הצדדים". כלומר, השופט נויטל סבור שאם הוא שואל שאלות שלא נשאלו על ידי הצדדים, אף אם התשובות לשאלות אלו עשויות לסייע לו לחשוף את האמת, הוא מסייע לצדדים. ומה אם הסיוע לצד של משפט צדק? ומה עם הסיוע של השופט והחובה שלו לגלות את האמת ולפסוק על פיה, ולאו דווקא לפי הכישרון (או גם המעמד הרם) של עורכי הדין או של התובעים והנתבעים מולו?

גם אם יש תמיכה מסוימת בעמדה זו בפסיקה של בית המשפט העליון, ויש להדגיש כי התמיכה בכך מאד מסויגת , העמדה הבסיסית של בית המשפט העליון היא שכדי למנוע עיוות דין מותר לשופט להתערב. שופטים שוכחים לעתים שהם אינם שופטי צד במגרש הכדורגל, אלא חורצים גורלות של בני אדם.

אם הדברים הללו מייצגים עמדות של שופטים רבים ואם שופטים רבים נוהגים באותה צורה, אין להתפלא שקרנו של בית המשפט ירדה בשנים האחרונות. הרי אנשים מגיעים לבית המשפט (בין אם כתובעים ביוזמתם ובין אם ביוזמת צד אחר, כנאשמים או כנתבעים) במטרה שבית המשפט יחשוף את האמת ועל כך יוציא משפט. אך, לפי עמדות שני שופטים בכירים מאד – אין טעם להגיע לשם. מבחינתי, שניהם אינם ראויים להיות שופטים בישראל.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אמיר חרמוני  ביום 3 באפריל 2012 בשעה 22:48

    למאיר
    אם זה לא היה עצוב, זו יכולה הייתה להיות בדיחה נפלאה.
    היום "תפקידם" של השופטים – לסגור תיקים, להוריד מהעומס על המערכת.
    כל פעולה שאינה בכיוון זה, פוגעת במערכת והצדק והמשפט, כבר אינם חשובים
    כמה חבל !!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  • אורי גנני - כפר הנשיא  ביום 3 באפריל 2012 בשעה 23:57

    מאיר!

    אני קורא ולא מאמין, שהשופטים עושים ראש קטן וחקר האמת, כדי להגיע למשפט צדק , לא בראש מעייניהם. לא פלא שהעיתונים מלאים בהודעות על פשרה בין צדדים מתדיינים, במיוחד בתביעות ייצוגיות, אשר הגיעו ,כנראה, למסקנה, שבין כה וכה לא ייצא הצדק מההתדיינות בבית המשפט.
    הפשרות נובעות גם ,כנראה, מלחץ השופטים אשר מעדיפים אותן על פני עבודה קשה …

  • שבתאי עוז  ביום 4 באפריל 2012 בשעה 6:13

    מאיר, אתה לא מכיר את הפתגם "הדג מסריח מהראש"? הרי אותו שופט מה היה לפני שהתמנה לשופט? (אל תענה, זו שאלה רטורית).- הוא היה עורך דין.
    עורכי דין מתפקידם למקסם את ההצלחה של הלקוח שלהם ולא משנה אם הם משמשים כתובע או כסנגור. אין להם עניין באמת. ועורך דין שמתמנה לאחר מכן לשופט ממשיך בדרך זו. כמו שנאמר: "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?" הרי זו דרך התנהגות "טבעית".

    שבתאי

  • yuvalyoaz  ביום 4 באפריל 2012 בשעה 7:52

    ממש לא מסכים איתך. ערך החתירה לחקר האמת הוא אמנם ערך חשוב, אבל לא אבסולוטי. אתה יודע זאת היטב בעצמך, כקצין משטרה בעבר שלא יכול היה לעשות ככל העולה על רוחו ובלבד שיגיע לראיות הרלוונטיות. הקפדה על זכויות חשודים ונאשמים, כמו גם על זכויות התביעה, הציבור ונפגעי העבירה, לא מורידה מקרנם של השופטים. להיפך. נדמה לי שהוצאת דברים מהקשרם הפעם, במה שנראה כדמגוגיה, על גבול הפופוליזם. חבל, בדרך כלל אתה קולע.

    • meirgilboa  ביום 4 באפריל 2012 בשעה 10:46

      ליובל
      נכון, ערך האמת אינו אבסולוטי, והדברים ידועים ומוכרים כאשר מדובר באיזון בין האמת ובין ערכים חשובים אחרים, ועל כך כתבתי ארוכות במאמר הקודם שלי. אם כי, נראה לי שערך האמת נשחק יותר מידי בשנים האחרונות. אך לענייננו – הימנעות מהצגת שאלות חשובות לעד וחוסר מעורבות של שופט בהליך שלפניו – אינם ערכים, ובסך הכל מציגים תמונה של "ישחקו הנערים לפנינו". בהימנעות המכוונת מהצגת שאלות חשובות ומכריעות אין כל הקפדה על זכויות תובעים ונתבעים או של חשודים, נאשמים והאינטרס הציבורי שעליו אמורה להגן התביעה. נהפוך הוא – יש בכך פגיעה בהגנה על זכויות הצדדים, כפי שאף אמרה השופטת ברלינר. אם הימנעות משאלה גורמת להרשעה שלא במקומה – אין פגיעה גדולה מזו בזכויות הנאשם.
      דווקא האיזון הקדוש בין הערכים הפך למעין מנטרה, שאין מאחריה דבר וחצי דבר, חוץ מבריחה מאחריות לחשיפת האמת.

    • אודי זהר  ביום 4 באפריל 2012 בשעה 14:36

      פעם שלא היו עורכי דין מי ששאל את השאלות היום השופטים….אם אתה לא מאמין תשאל את שלמה (כן זה ממשפט שלומו)
      לצערנו לא אחת אנחנו נתקלים שהמקרה מוכרע בהקשר מי ייצג את מי, מי היה יותר מתוכחכם שלא לומר תחמן,
      מה עובר לשופט בין האוזניים במקרה הטוב הוא יודע, דבר אחד ברור אם חסרה לו תשובה כדי להכריע נכון ונבון על פי דין- חזקה עליו שישאל

  • צבי  ביום 4 באפריל 2012 בשעה 8:43

    מעבר לעוול וחוסר הצדק שחשים אזרחים שונים במגעיהם עם מערכת המשפט לדרגותיה השונות במישור האישי, הרי תחושת אי-הצדק של רבים בתוכנו נובעת מפסיקות במישור הלאומי של בית הדין הגבוה לצדק, עוד לפני תקופת "האקטיביזם השיפוטי" של השופט בדימוס אהרון ברק: למשל זיכויו הכללי של הפושע הנאצי ג'ון דמיאניוק ימ"ש, בניגוד לפס"ד בית המשפט המחוזי שדן אותו למוות, ומול ההליכים המשפטיים האחרונים שננקטו נגדו דווקא בגרמניה בשל פשעיו בשואה; או פסילת תנועת כ"ך מהתמודדות לכנסת, מול סירוב הבג"צ לפסול את המפלגות הערביות שהח"כים שלהן מסייעים בגלוי לאוייבינו בפעולותיהם לחיסול מדינת ישראל. מקוממת גם הנחרצות והלהיטות של הבג"צ להריסת בתי יהודים ביו"ש, מול התעלמותו מההשתלטות המאסיבית של הערבים בתוך גבולות "הקו הירוק" על שטחים עצומים של אדמות מדינה, והבנייה הבלתי חוקית של מאות אלפי בתים במגזר הערבי.

  • ניר רוזמן  ביום 4 באפריל 2012 בשעה 10:48

    הריסון השיפוטי תורם להכרעת הדין על ידי פשרה (פוליטית, במקרי בג"צ) ומשא ומתן. מדיניות זו באה לידי ביטוי בפסיקתו של השופט אשר גרוניס, אשר מתנגד חריף לאקטביזם שיפוטי (מקרים יוצאי דופן הם אלו המקפחים זכויות אדם), שעלה זה מכבר לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.

  • יוסי דר  ביום 5 באפריל 2012 בשעה 9:05

    קיימות שתי שיטות משפט עיקריות:
    השיטה האדברסרית הנהוגה במדינות המשפט המקובל (אנגליה, מדינות חבר העמים ובמידה רבה גם ישראל).
    השיטה האינקוויזיטורית הנהוגה במדינות הקונטיננט (צרפת, גרמניה וכו').
    בשיטה האדברסרית השופט ממלא תפקיד פסיבי ואינו לוקח חלק פעיל בחיפוש העובדות.
    בשיטה האינקווזיטורית השופט לוקח חלק אקטיבי בחקירה ועוסק אף הוא בגילוי עובדות – גם אם הצדדים לא הביאו אותן (בין משום שלא השכילו להביאן או משום שבחרו לא להביאן).
    לכל שיטה היתרונות והחסרונות שלה, אבל לטעון, כך בפשטות, ששופטים הפועלים לפי השיטה האדברסרית (שכאמור נקלטה אצלנו מהמשפט האנגלי) "אינם ראויים להיות שופטים בישראל" – יהיה זה, איך לומר, קצת מרחיק לכת.

    • meirgilboa  ביום 5 באפריל 2012 בשעה 9:25

      ליוסי דר
      שתי השיטות מוכרות היטב. קרא את המאמר האחרון שלי, ששם הן מוזכרות (אם כי, אין פיתוח של החסרונות והיתרונות של כל אחת. על כך, יש ספרות עניפה בחו"ל וגם מעט בישראל, למשל מאמרו של פרופ' קרמניצר מ – 1987).
      דרך אגב, בשיטה האינקוויזיטורית יש הפרדה בין תפקיד השופט החוקר ובין תפקיד השופט היושב בדין. עיקר מעורבותו האקטיבית של השופט מבוצעת לא ע"י השופט היושב בדין, אלא ע"י השופט החוקר – בשלב החקירה, במשולב עם חקירת המשטרה, עליה הוא גם מפקח.
      אף אם תפקיד השופט הפאסיבי בשיטה האדברסרית אינו כולל חיפוש אקטיבי אחרי העובדות, יש הבדל בין חיפוש אקטיבי כזה, שכולל הוראות למשטרה לחקור או הוראות לאחד הצדדים להביא ראיה כלשהו, שלא הובאה (ויש מצבים לא מעטים בהם שני הצדדים אינם מעוניינים להביא ראיה מסוימת. וגם במקרה הזה האמת נשארת מוסתרת), ובין הצגת שאלות לעדים במשפט. לא כתבתי שמן הראוי שהשופט יטול את תפקיד עורכי הדין של מי מהצדדים. התייחסתי למצב, שהועלה על ידי שני שופטים בכירים שהצהירו שהם נמנעים מלשאול שאלות מכריעות, וכדברי ברלינר – התשובה חסרה לה להכרעת הדין.
      בתי המשפט בישראל יצרו במשך שנים רבות כמעט "יש מאין" בחידושים שונים. אין כל מניעה לחדש את הכלים בחיפוש אחרי האמת, בעיקר אם מדובר בכלי שאינו משנה מהותית את השיטה האדברסרית. דרך אגב, אני לא רואה כל קדושה באחת משיטות אלו. החשיבות לחיפוש האמת העובדתית עולה, מאחר שבשנים האחרונות היא הוקרבה על מזבח האמת המשפטית, בעקבות שינויים בחקיקה ובפסיקה שעיקרם הגנה על זכויות חשודים ונאשמים. אין חולק ששינויים אלו הם חשובים ונחוצים. בהצגת שאלות על ידי שופט לעד אין כל פגיעה בזכויות של נאשמים, נהפוך הוא, כפי שברלינר אמרה – זה דווקא עשוי לסייע לזכות נאשם. הפגיעה היחידה היא ב"זכותם" של עורכי דין לעשות הצגות בפני לקוחותיהם.
      התנהגויות כאלה הן בריחה מהאמת, ואף במחיר עיוות דין. לכן, שופטים שבורחים מהאמת, כאשר אין בכך כל שמירה על ערך חשוב – אינם ראויים להיות שופטים, גם אם הם חכמים, נבונים ויודעים את תורת המשפט.

  • גולדבלט משה  ביום 5 באפריל 2012 בשעה 11:48

    התערבות מסיבית של שופט בחקירה בשיטת המשפט שלנו גוררת מיד הנחה שהשופט נוטה לצד מסויים והוא מבקש בשאלותיו לבסס את עמדתו המוקדמת או דעתו הקדומה. אין כמו התערבות כזו לגרוע ממעמד השופט. השיטה שלנו אינה מכוונת לחקר האמת אלא לקבחעת ממצאים על פי הראיות שהונחו על שולחן בית המשפט-אפשר לעבור לשיטה אחרת אבל אז שכל תהליך החקירה מתחילתו יהיה בבקרה שיפוטית.

  • שלמה יונס  ביום 6 באפריל 2012 בשעה 21:02

    מאיר.
    לא כל השופטים נוהגים כך ,נתקלתי לפחות בשלושה שופטים ,ששאלו שאלות
    שלא נשאלו ע"י מי מהצדדים ,למשל כבוד השופטת קלרה רגיאנו(מונתה
    למחוזי מרכז),השופטת נאוה בכור בכפר-סבא,השופטת רות לורך במחוזי
    מרכז,(כולן יוצאות פרקליטות והתביעה המשטרתית) ונראה לי שהשופטים
    דבורה ברלינר והשופט גלעד נויטל בטאו את עמדתם האישית ועניין זה
    שונה משופט לשופט ופרשנותו למידת מעורבותו של שופט בשיטת משפטנו
    האדברסרית. לטעמי האישי שופט צריך לשאול כל שאלה שמציקה לו,בין
    אם השאלה לא נשאלה ע"י מי מהצדדים מחמת רשלנות או במכוון ,כידוע
    ממומלץ מאוד לעורך דין שחוקר חקירה נגדית לא לשאול שאלות שהתשובה
    עליהן אינה ידועה לו.

  • goldenbergpessie  ביום 2 בינואר 2015 בשעה 11:34

    פרסם את זה מחדש ב-"ציידים לכודים" ספרו של גולדנברג פסי .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: