בין סטטיסטיקה לשקרים לבין הפרטה ועוני

הכתבה בדה-מרקר מהיום (25.7.12) על כך שמחצית מהמועסקים במשק משתכרים 5,800 ₪ בחודש, בעוד השכר הממוצע גבוה הוא 8,800 ₪, מזכירה את הטענה הישנה על שלושה סוגי שקרים וגם הזכירה לי מחקר מעניין שפורסם לא מכבר על הקשר בין הפרטה ועוני.

מידי פעם אנו מתבשרים ומתבסמים בנתונים שמפיקים הממשלה וזרועותיה על כך שהשכר הממוצע במשק גבוה למדי, ובשנים האחרונות הוא מגיע לכדי 8,000 ₪ בחודש ואף יותר מכך. ועל כך בדיוק כתב מרק טוויין את המשפט על שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה, או בשפתו הוא – "Lies, damned lies and statistics". מרק טוויין ביקש לעמוד על כתפיו של בנימין ד'יזראלי, וייחס לו אמירה זו. זהו ההבדל בין השכר הממוצע ובין השכר החציוני, שהממשלה לא מפרסמת. ממוצע מושפע מהקצוות של הרצף אותו הוא מבקש לייצג. לכן, גם אם מתי מעט בלבד משתכרים עשרות אלפי שקלים לחודש ואף משכורות של מאתיים שקלים מידי חודש בחודשו, סכומים אלו "סוחבים" את הממוצע ומטים אותו כלפי מעלה, ומותירים רושם שהכול (טוב, כמעט הכול) טוב. ואז, כשאנו משוטטים בממלכת אספמיה, מגיע דה-מרקר ומקלקל לנו את האווירה. החציון, להזכיר למי שלמד מעט סטטיסטיקה, מראה שמחצית מהאוכלוסייה נמצאת תחת מספר זה ומחצית מעליו. לכן, אם שכרם של מחצית מהעובדים נמוך מ – 5,800 ₪, מצב העובדים חמור יותר משאנו סבורים. כדאי לספר את האמת ולפרסם את שני הנתונים הללו יחד, ולא לספר שקרים, בין אם הם שקרים סטטיסטיים ובמיוחד אם הם שקרים ארורים.

הרמה הנמוכה של השכר החציוני, המדגימה את מצבם הכלכלי המידרדר של רוב הנשים והאנשים בישראל (וגם ההידרדרות במצב המשק, שפתאום יש צורך בהידוק נוסף של החגורה – של השכבות הנמוכות ושל שכבות הביניים, כמובן), אינו מכה משמיים, אלא תוצר מעשה ידי אדם. אחד הגורמים לכך הוא ההפרטה המהירה, אולי מהירה מידי של חלק גדול מהמשק ושל חלק גדול מהחובות של הממשלה כלפינו (חינוך מופרט המועבר לידי חברות פרטיות, אחיות בתי הספר ובריאות הציבור שנעלמו ובמקומם צצה חברה עיסקית, שכל שיקוליה הם רווח, רווח ורווח, וכמובן הפרטה של חברות ממשלתיות או של פרויקטים נוספים). מחקר ישן, שפורסם עתה בלבוש חדש, שופך אור נוסף על הקשר ההדוק בין הפרטה מהירה ובין מדדים שונים של עוני (צמיחה כלכלית, זכויות קניין, הוצאה פרטית ועוד).

מבין המשתנים שנבדקו (לרבות הוצאת מחירים מפיקוח, מלחמות, דמוקרטיזציה, הימצאות נפט כאוצר טבע, עיור, חינוך ועוד), רק ההפרטה ההמונית הייתה במתאם חיובי עם חוסר יעילות ממשלתית, פגיעה בזכויות הקניין ותשלומים "מתחת לשולחן". כלומר ככל שהופרטו יותר שירותי ממשלה ויותר יחידות ממשלתיות, פחתה היעילות של הממשלה, נפגעו זכויות קניין של התושבים ועלתה השחיתות. אף כי מרבים לדבר על היעילות של המגזר הפרטי ועל כך שהעברת שירותים ממשלתיים למגזר זה תגביר את היעילות, דווקא ההפרטה גרמה לכך שהיעילות של משרדי הממשלה ירדה. כמו כן, היה קשר בין הגידול בהפרטה ובין ירידה בתוצר לנפש, וכמובן בהוצאה הממשלתית לנפש. המשמעות היא שבעקבות ההפרטה, הממשלה נתנה פחות שירותים לתושבים, והם נאלצו לשלם מכיסם על שירותים שבעבר ניתנו על ידי הממשלה ללא תשלום.

בדיקת הקשר בין ההפרטה והפעילות של הפרויקטים שהועברו לידיים פרטיות העלתה שהחברות המופרטות פיגרו בתשלומי מסים, ירדו המכירות, ירדו שיעורי גיוס עובדים חדשים, פיתוח מוצרים חדשים או שדרוג של מוצרים קיימים אף הם ירדו פלאים.

המחקר נערך על מדינות שהשתחררו מהעול הקומוניסטי של ברית המועצות, אשר עברו הליכי דמוקרטיזציה וליברליזציה מזורזים. מסתבר, שטיפול בהלם מועיל לטייקונים, אך מזיק לכלכלת המדינה ופוגע בבריאות הכלכלית של הציבור. על אף שהמדינות שנבדקו במחקר זה נחשבו כמדינות מתפתחות, ולא מפותחות (כמונו, למשל, כפי שמתגאים ראש הממשלה ומי שיושב על כס שר האוצר, אף שלא בטוח שהוא הוא שר האוצר), כל השוואה בין ממצאי המחקר ובין מה שקורה בארצנו הקטנטונת – היא על אחריותכם בלבד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד איתן  On 25 ביולי 2012 at 12:56

    הדג מסריח מהראש. עד שלא תצמח מנהיגות אוטנטית , צנועה באורח חייה, המצב ילך ויתדרדר ובעניין ההפרטה, הפרטת שירותים מחייבת רגולטורים חזקים מאוד ואלה אינם
    דוד איתן

  • צבי  On 25 ביולי 2012 at 13:39

    נגעת בכמה תחומים מנוגדים. לגבי השחיתות, הרי מדורי דורות היא הומצאה במגזר הציבורי, שם בעלי שררה נוטלים שלמונים כדי לספק לציבור האזרחים שירותים שהם מחוייבים ממילא לספקם בתוקף תפקידם. לפיכך דווקא השחיתות – לרבות שחיתות פוליטית (כגון מינויים פוליטיים) – במגזר הציבורי, מדרבנת להפרטה. כמובן לא כל שירותי ציבורי ניתן להפרטה, כגון ביטוח לאומי או להבדיל שירות בתי הסוהר.

    מאידך עסקים מסחריים כגון התעשיות הבטחוניות, האנרגיה, התעופה והתחבורה – עדיף שלא ינוהלו ע"י הממשלה, בעיקר מטעמים של עלות וחוסר יעילות. כאן ישנם אינטרסים נוגדים של המועסקים בהם, המעדיפים להישאר בסקטור הציבורי לשם הבטחת מקום עבודתם ושכרם – מול האזרח/משלם המסים/הצרכן, הנושא אותם על גבו.

    • meirgilboa  On 25 ביולי 2012 at 15:58

      נכון, שעבירת השוחד היא עבירה של עובדי ציבור, אך לו לא היו משלמי שוחד מקרב המגזר הפרטי – לא היה שוחד. על פי מחקר זה, השחיתות דווקא גוברת עם ההפרטה, וזה אינו המחקר היחיד המוכיח זאת. ורק שתי דוגמאות ממה שקורה אצלנו:
      1. עיסקאות בעלי עניין במגזר החברות הציבוריות (הנסחרות בבורסה, ולא מגזר ציבורי שאותו ציינת) הן שחיתות לכל דבר ועניין, וכולה מחוץ לתחום של המגזר הציבורי. מספרן והיקפן של עיסקאות אלו עולה כל הזמן.
      2. בדוח האחרון של שקיפות בין לאומית בין חברות בין לאומיות על קידום שקיפות נמצאה חברת טבע שלנו במקום רע מאד למטה, עם ציון של 3.3 מתוך 10. גם שם אין נגיעה לעובדי ציבור, והכל גמבזר הפרטי.
      המחקר הזה, ועוד מחקרים רבים אחרים, מוכיח שלא תמיד הממשלה לא יודעת לנהל עסקים. ובכל מקרה, כאשר המגזר הפרטי מנהל עסקים – תמיד הבעלים והמנהלים הם שמרוויחים והקטנים מפסידים. ראה מה קורה בבנקים בישראל. הם בלתי יעילים להחריד, הם מושחתים, הבכירים מקבלים שכר עתק, גם שאר העובדים מקבלים שכר גבוה מאד (חוץ מעובדי מיקור חוץ, כמובן), בעלי חשבונות קטנים משלמים הרבה ומסבסדים את הטייקונים. האם ראית את הידיעות האחרונות שפורסמו בתקשורת, לפיהן הטייקונים בכול העולם העלימו מסים בסכום של 21 טריליון (טריליון!) דולר. זה הכל במגזר הפרטי.
      בקיצור, אסור לשחרר את המגזר הפרטי מאחריותו לשחיתות ואסור לאמץ סיסמאות של מושחתים על שחיתות וחוסר יעילות של אחרים.

  • עירית  On 25 ביולי 2012 at 14:50

    הנורא מכל הם לא רק השקרים, אלא העובדה שהאזרח הקטן שנאלץ לשלם מכספו עבור השירותים הציבוריים נתקל בחומות, שגם אם הדבר תלוי בהצלת חיים הן אינן עבירות. כמו סיזיפוס הוא נאלץ כל יום לגלגל את אבן חייו ולחפש משעמעות לביטיוי "עוד לא אבדה תקוותנו".

  • איתמר  On 26 ביולי 2012 at 10:24

    הבעיה הכואבת היא שבישראל אין שוק חופשי, אבל עדיין כולם מתלוננים על הנזקים של השוק החופשי..
    המחקרים מראים את היתרונות הברורים של קידום החופש, אך עדיין יש הרבה אנשים שעדיפים שנלך אחורנית ומצב חברתי גרוע יותר :
    http://www.liberal.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=236589

    לגבי הנתונים מישראל – תבחן את הנתונים בלמ"ס ותחפש את הפער בין ההוצאות לפי עשירונים להכנסות לפי עשירונים. אתה תגלה הפרש גדול, המצביע על הרבה יותר הוצאות והכנסות. ההסבר היחיד (והמקובל) הוא השוק הלא מדווח בישראל. ישנם מאות אלפי ישראלים, בעיקר במגזר החרדי והערבי שלא מערבים את המדינה בכלכלה האישית ולכן יש בעייתיות רצינית בנתונים.

    • meirgilboa  On 26 ביולי 2012 at 15:37

      איתמר
      השוק בישראל חופשי, חופשי מידי. הרגולציה החלשה והעדר אכיפה אף משחררים את השוק מכל הגבלה. מזה מספר שנים, מלבד מאמינים שוטים קיצוניים, גם אלה התומכים בשוק חופשי, מסכימים כי המדינה צריכה להטיל הגבלות על השווקים.
      לגבי הנתונים – מאחר שמקורם ברשות המסים, ברור מאליו שהם כוללים רק שכר מדווח, ולא כסף שחור, לא של החרדים, לא של הערבים ולא העלמות מסים של הטייקונים. לפי הפרסומים שהיו בתקשורת לאחרונה, טייקונים בכל העולם העלימו 21 טריליון דולר. אין שום סיבה להאמין שהטייקונים הפרטיים שלנו טובים מהם, ובוודאי הם בכלל כלולים בין המעלימים.
      כל האמירות של ביבי ודומיו, לפיהן הסרת הגבלות מהעסקים בשוק החופשי תתרום לצמיחה ולהקטנת פערים – הם לא יותר מאשר אגדות, כפי שמוכח היום בישראל ובכל העולם.

      • איתמר  On 26 ביולי 2012 at 16:10

        כנראה שאנחנו לא חיים באותה מדינה..
        אתה מודע למכסי המגן בישראל? למונופול של חברת נשר? למחיר של דבש בשאר העולם?
        לסיבות מדוע גולן תקשורת לא החל לעבוד לפני מספר שנים? השוק הישראל רחוק מאוד מחופשי, למען האמת אנחנו במקום ה 48 באינדקס החופש ובשנה האחרונה חלה הידרדרות בחופש הכלכלי : http://www.heritage.org/index/country/israel

        http://hazir.co.il/content/%D7%99%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

      • meirgilboa  On 26 ביולי 2012 at 19:09

        אכן, לא באותה מדינה. באתר שאתה מפנה אליו מצוין שיש בישראל רמה נמוכה של שחיתות. באמת?! יחסית לאיזו מדינה? לרוסיה? למדינות אפריקה? יחסית למדינות OECD אנו בתחתית הרשימה. אז אם אתה רוצה להשוות אותנו לעולם השלישי – רק תציין זאת.
        ואם ללכת בעקבותיך – המקום שלנו באינדקס החופש גבוה מזה של הממוצע העולמי. וכן, לפי אותו מדד אנו אחרי מדינות מפוארות, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הדמוקרטיה, כמו: בחריין, ירדן, קאטאר, גרוזיה, עומן ושים לב – גם אחרי ספרד!!!!
        דווקא הדוגמא שאתה נותן לגבי הטלפוניה מעידה שאנו הולכים יותר ויותר לחופש כלכלי, והבעיה היא שהחופש הכלכלי לא מלווה ברגולציה מספיקה כדי לחסום את מה שפרס קרא "הקפיטליזם החזירי". ולפחות בזה הוא צדק לחלוטין.
        וכן, אני מודע למונופולים החזקים, שרשות ההגבלים לא עושה נגדם דבר וחצי דבר, אלא רק מדברים ומדברים ומדברים את עצמנו לדעת. יש עוד שווקים חסומים בישראל, שצריך לפתוח, כמו הבנקים, אך כל עוד מי שצריך לפקח על הבנקים שומר עליהם – אנחנו נמשיך ונידרדר. כמו שכבר כתבתי – שוק חופשי ללא רגולציה חזקה ואכיפה רצינית = שחיתות ופערים הולכים ומעמיקים. ועל מקומנו במדד ג'יני – אפילו לא כדאי לדבר.

  • איתמר  On 26 ביולי 2012 at 23:21

    כמה שהמספר יותר נמוך זה דיורג יותר טוב.. בשחיתות למשל ישראל מדורגת 32 ורוסיה מדורגת 156..
    מה שאתה מדבר עליו זה שווי רגולטיבי – בדיוק המצב ממנו צריך לברוח:

    • meirgilboa  On 27 ביולי 2012 at 11:46

      בנושא המספרים במדד השחיתות – אכן, כפי שכתבת – מה שיותר נמוך – יותר טוב. ותודה על שהפנית את תשומת ליבי לכך (אך אגלה לך סוד קטן – ידעתי זאת). אבל זה רק בדרוג בין המדינות. ולזה בדיוק התכוונתי, שאם אתה משווה אותנו לרוסיה – אתה חי בחלם. אך במדד השחיתות יש גם ציונים – ושם ציון גבוה יותר – מעיד על פחות שחיתות. אך אם תשווה אותנו לדרוג של המדינות הדמוקרטיות (האמיתיות) – אתה נופל ישירות למציאות, ומבין המדינות הללו – מקומנו בתחתית, כלומר ישראל יותר מושחתת ממדינות המערב הדמוקרטיות. אך לפי מדד הריטאג', אליו הפנית, השחיתות אצלנו פוחתת. זה בניגוד למדדי שקיפות בין לאומית ולמדדי הבנק העולמי בחמש עשרה השנים האחרונות.
      לעניין הדרוג של חופש השוק, לפי המדד שאתה הפנית אליו, אכן מספר גבוה יותר – יותר טוב, וגם לכך אני ער. אך חשוב לבדוק אילו מדינות מתחתינו או מעלינו, והזכרתי את כל המדינות שקיבלו ציון גבוה יותר (טוב יותר) בחופש שוק, שאני לא רוצה שישראל תדמה להן. איפה אנחנו ואיפה ספרד? וכמןבן, כל המדינות הערביות שמצויות מעלינו במדד החופש הכלכלי. אני בטוח שגם אתה לא רוצה לחיות שם.
      ובכלל לגבי מדד הריטאג' – כפי שאתה בוודאי יודע, זהו ארגון ימני, שמרני קיצוני, ולכן ההתייחסות לפרסומים שלו, המשקפים את המדיניות שלו, צריכה להיות עם קורטוב של ספק.

  • צבי  On 27 ביולי 2012 at 22:10

    לטייקונים אין מונופול בהעלמות מס, והם נעזרים במומחים למה שמכונה "תיכנון מס". זכור המקרה של ראשי חברת "טבע" שהורשעו בביהמ"ש המחוזי בהעלמת מסים במיליונים, ואילו בעירעור בביהמ"ש העליון הם זוכו בעילה של "תיכנון מס" לגיטימי.
    העלמות המס העיקריות הן כנראה בקרב נותני השירותים העצמאיים ה"קטנים" – אינסטלטורים, חשמלאים וכו' – אשר בתמורה לאי-הנפקת חשבונית מקטינים באורח משמעותי את התשלום שהם דורשים מ"הזרח הקטן". ככל שגדלים המסים – הישירים והעקיפים – כך גדלה כדאיות העלמת המס לשני הצדדים, השותפים לשחיתות.

    • meirgilboa  On 29 ביולי 2012 at 22:09

      קביעה זו, שלכאורה, רוב העלמות המס נעשות על ידי "קטנים", אינה נכונה. נכון, שיש יותר בעלי עסקים קטנים המעלימים מס מאשר הטייקונים. בסך הכל, יש הרבה יותר עצמאים קטנים מאשר טייקונים. אך, הסכומים המועלמים על ידי העצמאים הקטנים – קטנים מאד יחסית לסכומי הענק שמעלימים הטייקונים. אלא, שיותר קל לתפוס את הקטנים מאשר את הגדולים, בין היתר כי הם עושים זאת בסיוע מומחים.
      אני מציע שלפני שכותבים על פסק דין – כדאי לקרוא אותו ואת מה שסביבו. הערעור בעליון התקבל רק כי הורוביץ לקח כעורך דין חבר קרוב מאד של השופט העליון שישב בערעור שלו. אותו שופט סירב לפסול את עצמו וגם הבג"ץ דחה את הבקשה לפסול את השופט. ההחלטה של איילה פרוקצ'יה במחוזי היא ההחלטה הנכונה, וההחלטה בעליון מוטעית לחלוטין, ורווייה בטעויות משפטיות ועובדתיות עקב פגיעה של השופטים שם בטוהר המידות. נכון, שופטים בעליון – אך גם הם בני אדם, ובפסק דין זה הם הוכיחו שהם בני תמותה רגילים, שלא רק טועים אלא אף מטעים אחרים.
      אחרי המקרה הזה, הבעיה המשפטית, שהובילה לזיכוי של הורוביץ, נידונה בעליון פעמיים, ופעמיים קבעו בעליון, בשני הרכבים שונים, קריטריונים, שלו הערעור של הורוביץ היה נידון לפי קריטריונים אלו, הוא לא היה מוצא עצמו זכאי.
      דרך אגב, אתה כותב בהקשר של האזרח הקטן, שככל שגדלים המסים – כן גדלה כדאיות העלמת המס. מדוע זה לא עובד על הגדולים? עובד גם עובד, אלא שהם עושים זאת בגדול, ובהם כמעט לא נוגעים. וחוץ מזה, בוזגלו כבר מזמן נכשל במבחן.

  • צבי  On 27 ביולי 2012 at 22:11

    צריך להיות "האזרח הקטן".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: